פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב ריא:ו

ואיהו עט״ז ועמ״א אות י״ב ובקס״ח בט״ז אות ד׳ יע״ש:

שכר שעורים וחטים וטטרק״י אם יש בהם דין קדימה או לאו עסי׳ קפ״ב במ״א ב׳ במחלוקת שנויה אי שייך דין קדימה בהם ולמ״ש במ״א אות י״ג בשם לבוש דבש תמרים אין לו דין ז׳ מינים כ״ש שכר דאין לו דין מין ז׳. ברכת אכילה קודמין לריח כמ״ש המ״א י״ג ורי״ו. ואכילה לשתייה אין בו קדימה אם ברכותיהן שוות רק בחביב ורוצה עתה. אמר הכותב ראיתי לכתוב כאן דבר שיש בו ספק פלוגתא שלא לאכול כ״א תוך הסעודה וכדומה: א׳ כל ה׳ מיני דגן שלא לאכול חי או שלוק וקליות והגרעינין שלימין כ״א בתוך הסעודה ר״ח ס״ד. ב׳ קליפת מרנצי״ן מרוקחין בדבש וצוקר ג׳ דיעות פה״ע ופה״א ושהכל עסי׳ ר״ב במ״א י״ז וט״ז ר״ד ט״ו לא מהני תוך הסעודה דלא ללפת הפת בא אם יש לו פה״ע פה״א ושהכל יאכל זה עמהם וא״ל יראה לברך בהכל: ג׳ אורז ודוחן שנתמעכו בר״ח ס״ו ומ״א ט׳ למחמיר ראוי לאכול תוך הסעודה ולמאן דלא מחמיר יכול לנהוג כסוגיין דעלמא. אבל אורז גרעין שלימים י״ל דהוי ספק אי פה״א אי במ״מ עמ״א שם י׳ בלא נתמעך: ד׳ מי פירות ע״י בישול ושרייה מעל״ע בסי׳ ר״ב סי״א ספק ברכה אחרונה בתוך הסעודה וראשונה ראוי שיהיה לו פה״ע ושהכל כו׳. ה׳ זגים שנתנו עליהם תאנים בסי׳ ר״ד ס״ו בט״ז ומ״א אות י״א וי״ז ברכה אחרונה ספק וגם ראשונה אי פה״ע או גפן או שהכל יע״ש: ו׳ ברכה אחרונה בבריה או שתיית כזית במשקים יש בו מהספק ברי״ש י׳ לכן לא יאכל בריה אלא ירסק או כזית ולא ישתה כ״א פחות מכזית או רביעית. וכוס ברכה בהכרח ישתה רביעית בסי׳ קצ״ג ס״ג וה״ה כל המשקין ויי״ש בכלל עט״ז ר״י א׳. ז׳ מיני מרקחת מפרי האדמה שע״י בישול לגריעותא רק הדבש מתקן יש ספק בסי׳ ר״ה בט״ז אות ג׳ ומ״א ה׳ יע״ש אם פה״א או שהכל והמברך פה״א אין גוערין בו יע״ש בפריי. ח׳ מיני הריפות ממטרק״י וכדומה שאין מה׳ מיני דנן יש בו ספק כי הט״ז בר״ח אות י״א כתב שהכל ושם בפריי כתבתי שי״ל פה״א יע״ש. ערבי״ז שוטי״ן הן בגינה או שדה יש בו מהספק אם פה״א או שהכל בר״ד בט״ז אות ד׳ ובפריי שם. י׳ פאווידל״א בר״ב ס״ז ספק אם פה״ע או שהכל ובוסר יש למנוע ג״כ שא״י שיעורו שם סי״א יע״ש ולמאן דמחמיר יכין לו שאר מינים ג״כ ומאן דלא מחמיר בברכה ראשונה יברך שהכל אבל ברכה אחרונה אין תקנה ישמע חכם ויוסף לקח: