פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב ריא:ב

וי״א עט״ז פה״ע נגד שהכל ופה״א נגד שהכל הם קודמין אף דשהכל חביב לו עמ״א ג׳ ופה״ע ופה״א בשניהם שוים ינ.״ש כבה״ג ויוצא ממ״נ ובחביב פה״א יקדים חביב כדיעה א׳ בסתם ועמ״א ד׳ ואי״ה יבואר והנה דובשא דתמרי שהכל משבח א״י הוא וחביב עליו ומין אחר פה״א יראה פה״א קודם כ״כ בחידושי:

והוי יודע אם יש דבר שברכשו ספק אם פה״ע או פה״א דמברך מספק פה״א אם יש לו עוד דבר פה״א ופה״ע עדיף טפי שיאכל הג׳ יחד כבסי׳ ר״ב סי״א ור״ח ס״א ואם אין לו רק דבר שברכתו פה״ע יברך פה״ע ויכוין שלא להוציא הספק דאל״כ איך יברך אח״כ פה״א. ומיהו הא א״ל דיברך תחלה פה״א ומיד פה״ע ויאכל דיוצא ממ״נ דהוי הפסק אם יאכל תחלה פה״א הפסק או יאכל פה״ע ומיד שבירך צריך שלא יפסיק בדיבור אחד כבסי׳ ר״ו ואם אמר בא״י אמ״ה בורא פה״א ועץ ונתכוין לשתיהן אם נאמר דאפי׳ מלה אחת הוי הפסק יש למיבעיא אם יצא ידי פה״ע ואם נאמר דבעינן ג׳ תיבות איכא למיבעיא אם יצא ידי שתיהן מר״ט במ״א אות ח׳ בורא מאורי האש בורא בשמים שם טעה משא״כ כאן דכוונתו לשתיהן אפשר דיוצא וצ״ע בכל זה: