פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רח:יב

מברך עט״ז כר״י ס״א וקס״ח ס״ט המוציא על כל שהוא (ט״ס ר״ט) ועמ״א באות ט״ו ועמ״א אות ט׳ לענין ברכת אורז ודוחן כשהם שלימים או נתמעכו ואי״ה שם יבואר:

בענין בוסר בר״ב ס״ב פה״א וברכה אחרונה יש לספק כמ״ש התוס׳ כאן דשמא פה״א לא נתקנה מעין שלש או דאין דרך אכילה בכך עמ״א רי״א אות ח׳ ולומר מעין שלש על העץ ופרי העץ דיעבד יצא כמ״ש המ״א בר״ו א׳ הא בורכא דבתחלה יאמר פה״א ובאחרונה על העץ ועל פרי העץ ולמה לא כתב המחבר לעיל כן משום ברכה אחרונה וצ״ע:

באורך מה דקשה כאן יע״ש. ומסתברא כל שיש לפניו פת מה׳ מיני דגן אפי׳ אין נקיה ופת מעורב ויש כזית כא״פ מחטה אפ״ה פת שעורים בלי תערובו׳ עדיף להמוציא עסי׳ קס״ח ס״ד. והוי יודע דפרס יש בו מחלוקת בתרי״ב ס״ד י״א ג׳ ביצים ויהיה חלק ששית דגן בשאר מינים מברך המוציא ובהמ״ז בפת ותבשיל במ״מ ומעין שלש ולמ״ד ד׳ ביצים יהיה חלק שמינית בו ותבשיל כשיש חלק שמינית יברך מספק שהכל ובנ״ר אבל בפת בהמ״ז ד״ת הו״ל ספק תורה ולחומרא עסי׳ קס״ח בט״ז ו׳ וקפ״ד במ״א ח׳. וצ״ע אם מצטרף הכל או כדי שביעה מדגן לחוד ואי״ה במ״א ט״ו יבואר עוד. אם עירב קמח שאר מינים עם קמח דגן צ״ע אם הוי מין במינו בתר שמא מ״ד דשאר קמחין שם לווי יש להם קמחא דארוזא כו׳ ול״ד לחטי ושערי דהוי מין במינו בתר שמא ונ״מ בדשיל״מ ובה׳ י״ט אי״ה יבואר זה בנטחן בי״ט ונתערב ועי׳ ע״ד ס״ח וס״ו יע״ש:

והנה מ״ש המחבר עירוב כו׳ הוא דעת הרד״א בשם תר״י אבל דעת א״ח בשם בעל האשכול דכרו״ש משמע אף שאין כא״פ דאין לחלק בין קמח לשאר מינים עמ״א ט״ו ובאר הגולה ע״פ ציון א״ח והרד״א וצ״ע קצת. עוד אבאר לך בכא״פ המוציא ובהמ״ז אלמא כבעין חשוב ובתבשיל במ״מ ומעין שלש דוקא ה׳ מיני דגן דחשובים המה הא שאר מינים הדמיון עירב פירות עץ עם פה״א ועירבן יחד וצורתן קצת ניכרת אזלינן בתר הרוב ול״ת דוקא במשקה הדין כן כסי׳ ר״ב דאזלינן בתר הרוב וכדיעה א׳ בסתם בסי׳ תרי״ב סעיף י׳ דבשתי׳ אין מצטרפין יותר מרביעית אלא אף באוכלין הדין כך וכדכתיבנא ועמ״ש אי״ה בסימן ר״י: