פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רב:ד

אבל עט״ז בלבוש וכ״מ בדרישה לחלק בין תמרים מיעכן ביד ניכר קצת תואר הפירי ומש״ה להרמב״ם פה״ע אבל פאווידל״א אין ניכר כלל ומדאמר בגמרא טרימא מותר שכר אסור בתרומה ה״א כל שהוא אוכל אף דאין ניכר כלל במילתייהו קיימא ותרומה וברכה שוין עי׳ ברכות ל״ח א׳. ומהא דאמר שם נ״ז א׳ קמחא דחטי פה״א כמו שמן זית ומסיק התם לית עלויא אחרינא עכ״פ ראינו אף שאין ניכר כלל צורת הפירי במילתיה קאי וכן מי שלקות מירקות במילתיה קאי בדף ל״ח ע״ב וכמבואר בש״ע בכימן ר״ה אלמא במילתיה קאי כ״ש בפווידל״א וצ״ל דהני אין דרך לכתוש ואדרבה עומדין לאכול כך מש״ה אם שינה שהכל משא״כ שמן זית וקמחא דחטי לר״י ומי שלקות דרך הוא בכך א״כ מה ראייה מייתי הט״ז בשמים שחוקים בסי׳ ל״ג ס״ז דרך הוא בכך וכמ״ש המ״א משמו אות י״ח וכ״ה בתה״ד סי׳ כ״ט ושם משמע דמש״ה פאווידל״א צידד דיברך שהכל דמערבין ג״כ דבש ותבלין ויש תרתי לגריעותא נשתנו ממש וגם נשתנו בטעמן הא פירות נימוקים לגמרי ואין ניכר צורתן וטעמן ניכר מודה התה״ד דאפשר מברך פה״ע. ואף אמנם מס״י פירוש ששלקן להרא״ש פה״ע אף דאין דרכן בכך יש קצת ראייה כמ״ש הט״ז ומ״מ י״ל טעמן ניכר משא״כ פאווידל״א דמערבין דבש ותבלין וכמ״ש בתה״ד שם והנה כ״ז ברכה ראשונה יש תקנה שהכל וברכה אחרונה קשה אי טרימא עיסה שמיעך ביד פה״ע ה״ה ברכה אחרונה מעין שלש ואי שהכל ברכה אחרונה בנ״ר ובר״ח מבואר סי״ג דבנ״ר ומעין שלש אין א׳ פוטר חבירו בבשר וכדומה ויש תקנה לאכול פה״ע מז׳ מינים ודבר שהכל ויצא אח״כ בברכה אחרונה עסי׳ ר״ח סי״ח ותה״ד ל׳. אבל אם אירע שאין לו כ״א טרימא זו לטור בר״ט מעין שלש ד״ת יברך מספק ולדידן לא דספק הוי עמ״א קע״ב מ״מ אין לברך כלל מספק לא בנ״ר ולא מעין שלש. וצ״ע ועמ״א אות י״א ואי״ה שם יבואר עוד: