פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רב:א

ואם עט״ז. דעתו ז״ל דל״ד שכר תאנים וכ״מ בב״י בשם הרשב״א דכל שעיקר ועמו טפילה ומיהו המ״א אות ב׳ לא פירש כן (ורשב״ם תשב״ץ וב״י רשב״א) ועיין לבוש וא״ר ב׳ והקשה מי״ד שכ״ד ס״ט (ושם באות ט׳ וש״ך י״ז י״ל דוקא אורז דנגררים אחר המים אבל ברא״ש משמע הטעם טכ״ע ד״ת) וכ״ת ה׳ מינים חשובים המה א״כ אף באין טעם כמו בר״ח בט״ז אות ג׳ דאפי׳ אין נ״ט ושם יבואר אי״ה וע״כ צ״ל דלענין חלה לא מהני חשיבותם רק טכ״ע א״כ כ״ש לענין ברכה דליהני טכ״ע ותי׳ דהא יש ברכה על השכר שהכל ועל היין פה״ג הולכין בתר הרוב משא״כ התם ולכאורה הטעם דרוב עדיף מטעם דהרישורפין וסוקלין על רובא כו׳ וטעם כעיקר הוי כמו ח״ש לי״א. ומ״מ קשה ברכה אחרונה למ״ד מעין ג׳ ד״ת כמ״ש הטור בר״ט (עמ״א קע״ב ג׳ א״כ מעין שלש ד״ת ואיך יפטור בנ״ר דרבנן של שכר למעין שלש דיין וטכ״ע ד״ת שוב ראיתי מההוא דר״ח ס״ט קמ״ח מה׳ מינים עם שאר קמח ואין כזית כא״פ אין מברך בהמ״ז ומשמע אף ניכר ונרגש טעם הדגן ועמ״א שם ט״ז ותנ״ג אות ד׳ ע״ש א״כ כ״ש כאן דבהמ״ז ודאי ד״ת ולפ״ז ביין מועט בשאר משקין אף שיש בערך כזית כא״פ הא מבואר בתרי״ב סעיף י׳ דשתייה בעינן רביעית מתחלתה וסופה כדיעה א׳ בסתם ועמ״א ריש י׳ אות א׳ ושו״ת פ״מ ח״ב סי׳ כ״ז ואי״ה יבואר בר״י ובפשיטות י״ל דלגבי ברכה הולכין אחר הרוב וכל שעיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר הטפילה ועסי׳ ר״ד סי״ב ואי״ה יבואר:

ועדיין צ״ע מר״ד ס״ו ומ״א ט״ז דיין במים כל שאין ששה חלקים מים מברך פה״ג וכ״ש בשאר משקין כל שיש טעם יין ולט״ז עכ״פ שוה למים ולמה זה כתב כאן הולכין אחר הרוב אם לא שנחלק בין נתערב ממילא לנותן בכוונה יין ליתן טעם במים כל שיש טעם יין והוא א׳ מחמשה במים מברך פה״ג (עסי׳ תמ״ב בטור וב״י ובש״ע ואחרונים שי״ל בין הנך דעיקר עשייתן כך יע״ש) ולפי שהדברים ארוכים ולי העני דרכי החכמה נעלמו ממני אמרתי לקצר כאן ואי״ה בפחיחה ובר״ד ס״ו וסי״ב ור״ח סא״ב וס״ט יבואר עוד וכאן אין להאריך:

ומ״ש שומן אע״פ שנ״ט הרבה לשיטתיה לכאורה בי״ד צ״ח אות י״א דשומן לא מיקרי לטעמיה עבידא משא״כ כשיש הרבה שומן מברך אפ״ה בברכות הולכין אחר העיקר ואע״פ שאוכל חטים שלימות עם שומן פה״א ואין מברך שהכל ואי״ה בסי׳ ר״ד סי״ב בט״ז י״א ומ״א פ״ה יבואר עוד ואי״ה באות ב׳ כאן יבואר עוד בזה ובאות ט׳ אי״ה יבואר: