פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב כ:א

טלית עט״ז והעולה מדבריו דבציצית בלא טלית מתגר פסולה (אם כל הסחורה וריוח בציצית משא״כ באקראי ציצית לחוד גם מתגר יראה דכשר שסחורתו רק בבגדים (ובטליתות כשירה) (מתורץ קושיית מ״א באות א׳ דריוח מועט כי הא מהני בתגר כיון שעיקר סחורתו בטליתות) ובעכו״ם שאין תגר נהפוך הוא בטליתות פסולה וציצית לחוד כשירים כמו תפילין בסימן ל״ט סעיף ו׳. ומל׳ אפיל״ו בתגר עכו״ם כלומר אפילו שהוא תגר אבל באין תגר כשר. ומל׳ גם בציצית לחו״ד כמו בתפילין כלומר גם ציצית שוין (אם הם לחו״ד) לתפילין בזה דתולין במצוי ומסתמא מישראל לקחן. והנה י״ל דל״ד ציצית לחוד לתפילין דלקמן בש״א סמ״ג ובסי׳ י״א במ״א אות א׳ וכאן אות ה׳ דתפילין אין עכו״ם יכול לכותבן משא״כ ציצית פריך בעירובין צ״ו דלמא אשפתא דגלימא במופסקין ובנמצא ביד עכו״ם י״ל הוא טוואן ושזרן ופסקן ויודע זה בטוב ועמ״א:

ודע דהב״ח ופרישה מחולקין בהא דאסור למכור טלית מצוייצת לעכו״ם הב״ח סוכר דלתגר רשאי והפרישה כתב בפירוש דאסור לתגר שכתב דא״ה שמא ישראל עב״ר ומכרה לו אלא שסיים והטעם דתגר אינו באלו חשדות יראה דהוא כמו ועוד וכב״ח אבל המ״א כתב באות ב׳ דאסור למכור לתגר אלא אמרי׳ עבר ומכר לו ושם יבואר אי״ה והנך רואה איך שיהיה לק״מ מברייתא דתניא טלית מצוייצת או לומר דאפ״ה אמרי׳ עב״ר ומכרה או דלתגר מותר וכבר נתקשה בזה הא״ר אות א׳ והט״ז אפשר בשיטת הב״ח ז״ל אמרה דכ״מ מש״ע ס״ב אין מוכרין לעכו״ם הא לתגר עכו״ם שרי (ומדלא אשמעינן ג״כ רבותא כו׳) וא״כ על הש״ע קשה דאמאי לא נקיט רבותא ציצית לחוד שרי מתגר וז״ש הר״מ ז״ל פ״ב מציצית ה״ז הלוקח טלית מצוייצת מתגר עכו״ם כשירה ודין דאין מוכרין השמיטו בכוונה כאן וכתב בפ״ג מציצית ה״ט ואם כדברי א״ר היל״ל כאן ואע״פ כו׳. כתב הב״ח מישראל הר״ז בחזקת״ה כמו שהיא ביד הבעלים אם סתם כשר ואם ישראל חשוד פסולים הציצית והדרישה כתב דאשמעינן תכלת לא חיישינן שמא קלא אילן כו׳ ואע״ג דאין לוקחין אלא מן המומחה (שם מנחות מ״ב ב׳) רוב מצויין מומחין יע״ש בתוס׳: אם מצא טלית מצוייצת בשוק כשר ע״ח א״ר ופשוט הוא עמ״ש במ״א מזה:

הא דאמרינן אין מוכרין טלית לעכו״ם עד שיתי״ר ציציותיה דאל״כ ה״א דאסור כלל למכור שיבטל הטלית ממצות ציצית קמ״ל דעד שיתיר ומשם ואילך רשאי ועמ״ש במ״א מזה דרבינו ירוחם נקיט אלא אם כן במקום מלת עד כו׳ יע״ש ומיהו מדאמר סתם משמע אפילו לעכו״ם שאין תגר אם התיר הציצית רשאי למכור ואפילו למ״א באות ב׳ול״ת דוקא תגר שמוכר לישראל ויטיל ישראל הקונה בו ציצית: