פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קפו:א

אלא מדרבנן עט״ז הביא ד״ה ברכות ך׳ ב׳ ד״ה נשים וא״כ גרים ועבדים מוציאין הרבים י״ח ועמ״א אות א׳ מ״ש שם עוד הביא דברי הטור כו׳. הנה בר״ה כ״ט א׳ כל המחויב בדבר מוציא רבים י״ח ואע״פ שיצא מוציא חוץ נהנין ופירש״י דלא ליתהני ולא ליבריך ולית כאן ערבות וכ׳ הב״י זה בברכה ראשונה אבל בהמ״ז שכבר אכל מחויב הוא ויש ערבות ולפ״ז לאו דוקא בהמ״ז ה״ה ברכה אחרונה מעין שלש או בנ״ר חובה הוי ועיין רא״ש ברכות כ׳ א׳ ומ״ח משמע לכאורה הטעם דאסור ליהנות בלא ברכה אין ראוי שמי שלא נהנה יברך ויוציא לנהנה וברכה אחרונה אפשר ל״ש זה. ולפ״ז אף להטור דכתב ברהמ״ז אפי׳ בלא זימון אין א׳ שלא אכל מוציא למי שאכל מדרבנן דמסמיך אקרא וברכת מי שאכל יברך הא בנ״ר ומעין שלש אפשר מוציא ברכה אחרונה מדרבנן עסי׳ רי״ג במ״א ז׳ ברכה ראשונה אף דיעבד לא יצאו דברכתו לבטלה אם לא שהיה שוגג יע״ש בזה:

הלבוש ז״ל בקפ״ד ס״ו כ׳ מי שאכל כזית מוציא כדי שביעה דאסמכוהו אקרא וכתבנו שם דכל מילי דרבנן דינם ד״ת אלא דאתנו בספיקן לקולא וכבוד הבריות דוחה ול״ת כו׳ משא״כ היכא דאסמכוה אקרא רוצים שיהיה דין תורה ממש ומש״ה מוציא כזית לכדי שביעה ול״ש דרבנן לא מפיק ד״ת ולפ״ז מי שאכל כזית וספק אם בירך לדידיה דמברך דלא כמ״א סי׳ קפ״ד ח׳ ואמנם כאן כתב דמש״ה מוציא מי שאכל כזית מטעם ערבות ועא״ר ב׳ וצ״ע אי״ה בפתיחה כוללת אעורר עוד בזה:

שאלה היו לפניו מין ז׳ ושאר מינים וא״י מאיזה אכל או לחם ופת כסנין מהו:

תשובה בקוצר אתחזק מיקרו כאשם תלוי וספק מ״ה לחומרא ואשה אין מוציאה אותו משא״כ אי לא איתחזק להר״מ דרבנן ומוציאה ומיהו מעין שלש ס״ס הוי ובלחם יצויר ואשם תלוי אף שניכר מביא אשם תלוי והבו ובש״ה כלל י״א כתבנו מזה:

בשם התורני המופלא פרנס ומנהיג מק״ק פפד״א יע״א מוהר״ר מורי כהן ז״ל. וזה לשונו בכתביו ביבמות דף ס״ב ע״א אמר רב הכל מודים בעבד שאין לו חייס דכתיב שבו לכם עם עם החמור (בראשית) עם הדומה לחמור ופירש״י אליעזר עבד אברהם הוי. ויש להקשות הא בחומש בפ׳ וירא ויקח את שני נעריו אתו ופי׳ רש״י ישמעאל ואליעזר וא״כ המה אותן נערים שאמר להם אברהם שבו לכם פה עם החמור ולישמעאל ודאי היה לו יחוס כי לאו מבנות כנען הוי והיה בן אברהם. בלא פירש״י הייתי אומר שהיו הרבה עבדים לאברהם חוץ אליעזר בודאי ולקח עבד אחר עם אליעזר ולפירש״י קשה וצ״ע עכ״ל. הזכרתי שמו ז״ל עם הספר כי ידעתי את האיש הנ״ל היה ירא ה׳ מרבים תנצב״ה אמן. והנה באמת משמע במפרשי׳ שהגר גיירה אברהם ובפ׳ לך בן לאברהם ויקרא שם בנ״ו הנולד וא״כ הקושיא עצומה ויש לומר שתיקן רש״י אליעזר הוי מלת עם דרשא הוא וקאי רק על אליעזר לחוד ומצינו לשון רבים שקרא ליחיד דרך כבוד אדוני ארץ ואליעזר חשוב היה בבית אברהם: