פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קעט:א

ונטל עט״ז עמ״א ופרישה כיוונו לד״א דלהרא״ש וטור נטל מים אחרונים שוה להב ונבריך לזה דאם רוצה לאכול מברך ברכה ראשונה וא״צ בהמ״ז למפרע והנה במים אחרונים יש ג׳ טעמים. א׳ היסח הדעת. ב׳ תיכף לנט״י בהמ״ז. ג׳ כיון שהזמין עצמו לברך כאלו התחיל לברך וזה טעם השלישי פסק הב״י בש״ע אבל הט״ז פסק כטעם ב׳ ולכך אם נוטל ידיו שנית קודם בהמ״ז שפיר דמי וע׳ לבוש הביא ב׳ דיעות ועסי׳ רע״א סעיף ו׳ במ״א ח״י וט״ז ט׳ ומשמע שם אף בנטל ידיו אין מברך בהמ״ז להרא״ש וסותר מ״ש כאן בלי חולק אם לא שנחלק דהתם אסור לטעום מכוס בהמ״ז עב״י ברע״א בשם הרא״ש בשם ה״ר ישעיה מטראני יע״ש ובזה י״ל קצת דקושיא מע״פ ק״ב במ״ש הרא״ש שם כעין מ״ש המ״א בקצ״ז אות ג׳ כל שיש מצוה אף בנטל ידיו יוכל לאכול ולברך המוציא בלא בהמ״ז. והט״ז כאן מייתי ראיה מהר״ב שם דחולק על המחבר כאן וסובר דנט״י כהב ונבריך דמי דהב ונבריך היסח הדעת בפירוש וכיון בהב ונבריך א״צ בהמ״ז כ״ש בנט״י עב״ח והמ״א בקצ״ז לא הונח לו בזה דהר״ב כאן מדשתיק אודי ליה ושם יש דבר מצרה ואי״ה יבואר שם עוד: