פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קסד:א

אפי׳ עט״ז חולין ק״ז א׳ ועב״י וב״ח י״ג נוטל ומברך זהו גי׳ ב״ח ואעתיק לשון סמ״נ הובא בב״י מתנה א״ד בדחק ואם נזדמן מים נוטל ומברך וי״א שלא בדחק והולכי דרכים כדחק הוא ואם נזדמן מים לא יברך הבין הב״ח דלאומרים בדחק דוקא נוטל ומברך כי נזדמן מים הא למ״ד אף שלא בדחק א״צ ברכה והקשה א״כ הבבות מהופכות ע״כ גרס לבסוף ג״כ נוטל ומברך כי״א דחק דוקא אבל הט״ז גורס תחילה ומברך ולסוף ולא מברך כגי׳ ב״י וה״פ י״א בדחק וא״כ נזדמן מים מברך וי״א אף שלא בדחק ולפסק הלכה דוקא דחק והולכי דרכים כדחק דמי ואפ״ה אין מברך דשמא הואיל ותחלה דחק היה אף נזדמן עולה התנאי ומש״ה לא יברך משא״כ לדיעה בלא דחק למה נוטל כלל. ומש״ה כ״כ הטור דסמ״ג פוסק בדחק דוקא ומיהו אנן אע״ג דפוסקים שלא בדחק אפ״ה נוטל ולא מברך לחומרא בעלמא וז״ש המחבר וטו״ב כו׳ עמ״ש אות ג׳ אי״ה: