פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קסב:א

והוא הדין אם משפילין עט״ז עב״י ומ״ש דלא הבין כו׳ פירשתיו במ״א בדברי הגאונים דודאי תרומה ועד הפרק היד וזרוע וחולין עד קשרי אצבעות ודאי בתרומה מטמאין עד הזרוע וה״ה חולין וכן טהרתן וזה נרמז במ״ש מהרי״א אע״פ שא״צ נטילה לחולין יע״ש בב״י והיינו הואיל ובתרומה צריך יותר כו׳ ולפ״ז בחולין ק״ו ב׳ נט״י לחולין עד הפרק לתרומה עד הפרק כגי׳ הרי״ף ואפ״ה פסק הרא״ש כרב דלחולין די עד הפרק ומסייעא נמי מימרא דרב בסוטה ד׳ ב׳ ואין חולק שם עליו ואלו למי שסובר חולין ותרומה עד הזרוע מהני שישפילן. וא״כ גורס עד הפרק בכולהו א״ש מימרא דרב בסוטה לשיטתיה בחולין דלחולין עד פרק השני ומ״מ בשלישי מטמאין כמו תרומה כו׳. אבל הט״ז לא הונח לו בזה דמשמע דרא״ש סובר בפשיטות בחולין ק״ו ב׳ גירסא עד לפרק ופסק כמ״ד בין לחולין ותרומה עד קשרי אצבעותיו והשתא משנה דפ״ב דידים הידים מיטמאות ומיטהרות עד הפרק אף בתרומה רק עד קשרי אצבעות והדרא קושיא לדוכתיה איך כתב הרא״ש שם בסוף ק״ז ב׳ מימרא דרב בסוטה ופירוש כו׳ די נמי בשישפילן דליכא חשש שהמים שחוץ לקשרי אצבעות מיטמאין דהוי חוץ לפרק ואין מיטמאין שם ותי׳ דמשנה דידים מיטמאות עד הפרק כ״ע מודים עד חיבור הזרוע מטמאין המים ואה״נ ששם מטהרות שניים לראשונים עד חיבור הזרוע אע״פ שאין נטילה שם לתרומה ומתני׳ ביצאו חוץ לזרוע וחזרו מיירי ומימרא דרב שיגביה ולא השפלה דחששא כמ״ש הרשב״א בתשובה שמא יתן מים ראשונים קצת חוץ לקשר ושניים לא יגיעו שם או מיד יזובו והוי לגבי זה שלא במקומן וא״י למה כתב לענין טומאת הידים דמשמע נמי לענין טהרת ידים חדא הוא. גם למה הקשה על מהרי״א וב״י בשם תשובת הרשב״א הא בש״ע כאן הוא דברי הרשב״א וכמ״ש במ״א גם אם נדחוק ולומר המחבר הוא דעת הרא״ש וה״פ והיינו כשאין נוטל כו׳ ופוסק כרא״ש אז דוקא הגבהה ולא השפלה אבל למ״ד דבעינן כל היד א״צ להגביה וה״ה השפלה מהני ג״כ תפול זאת הקושיא על המחבר. ולזה יש לנו לומר דהמחבר מצי סבר כן דלחולין עד קשר ולתרומה עד הזרוע וא״ש כמש״ל והרשב״א א״ש דרב לשיטתיה דלתרומה עד הזרוע וחולין עד הקשר וקושיית הט״ז רק למהרי״א שהעמיס זה ברא״ש וכמ״ש והבן. ויתר הדברים עב״י ופרישה ומ״א ביארתיו שם ואי״ה באות ב׳ אבאר עוד בזה וכאן אין להאריך: