פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קנח:ד

באחד עט״ז הביאו פירש״י פסחים קס״ו א׳ הנה המעיין בלבוש יראה שסובר ד׳ פירושים בכאן א׳ פירש״י משקה תירוש ויצהר תרומה מ״ה וטיבולו נוגע בידו (משא״כ שותה) ומשום ת״ו גזרו אף שאר חמשה משקין והא דלא גזרו על פירות י״ל משקין ראשונים וז״ש רש״י מטמא משקין תחלה ובהג״א שם מביא שנראה דעת הרר״י הואיל ומשקין עלולין מקבלין שלא בהכשר ונעשים ראשונים גזרו בהן נטילה ודעת רי״ו משום נקיות הואיל ונוגע בידיו במשקה מאוס יותר ודעת התוס׳ שם משום שלא יטמא גופו אח״כ אבל בב״י משמע דעת הרר״י ורש״י חדא הוא וכפי הנראה דה״פ דבר שטיבולו במשקה פירות וכדומה החמירו משום סרך תרומה הואיל ואית ביה משקה ג״כ החמירו בהנך פירות כמו בנהמא וכנראה מתוס׳ שם לרש״י וא״כ אין צורך לומר אטו תירוש ויצהר וז״ש באות ה׳ על הלבוש יע״ש ועא״ר אות ט׳ יע״ש. והנה לרש״י צריך ברכה משום סרך תרומה (ורש״י כתב יר״ק ותרומה בירק אפשר דאין אפי׳ מדרבנן כ״א מעשר ועוד אוכל דבר שאין בו כלל תרומה ומעשר אפ״ה כל שטיבולו במשקה צריך נטילה והבן) ולתוס׳ משום שלא יפסל גופו א״צ ברכה דלאו משום קדושה ונקיות הוא והוי כמו ניקור חלב וכדומה דאין מברכין גם עתה כולנו טמאי מתים ול״ש זה כלל. ורי״ו כתב משום נקיות א״צ ברכה (וחולק עם התוס׳ כי לתוס׳ משום נקיות צריך ברכה ואזלי לשיטתם בפכ״ה ק״ו א׳ מצוה משום נקיות יע״ש). והנה לרי״ו חומרא לכאורה דה״ה שאר משקין חוץ מז׳ משקין טעון נטילה הואיל ומשום נקיות הוא. אלא דתופסין כרש״י ותוס׳ בזה דשאר משקין חוץ מז׳ משקין א״צ נטילה ועמ״ש באות ה״ו אי״ה מזה: