פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קנח:ג

יטול עט״ז הביא נוסחא שהעתיק הב״י וכמ״ש בס״ג וכ״כ הלבוש דפחות מכזית א״צ נטילה כלל דלא הוי שיעור חשוב בכל האיסורין יע״ש ועמ״א אות ד׳ חולק וסובר פחות כזית נמי נטילה בלא ברכה צריך. ועב״י לשון הרוקח ברפ״ג נוטלין ידיהם לטיבול שני ומברכין ענ״י אבל אכילת מצה שיוצא בכזית א״צ נטילה דעל פחות מכזית א״צ נטילה כדאמרינן בסוכה וברכות וי״ל דה״פ דוקא לטיבול שני מברכין הא בשביל מצה כזית אין מברכין כמ״ש בשכ״ח (עמ״ש במ״א ד׳) ול״ת דהוא מילתא ותמיה דעל פחות כביצה אין מברכין כתב דעל פחות כזית פשיטא שא״צ נטילה כלל כמבואר בסוכה כ״ו אוכלין עראי חוץ לסוכה ופחות כזית ודאי אכילה עראי הוי ה״ה לענין נט״י לא תקנו כ״א בקובע לאכול הא עראי לא ועמ״ש בפתיחה למ״ד תרומת פירות ד״ת הטעם דא״צ נט״י כ״א לפת שהוא קבע ופת הבאה בכסנין עראי הוי כמו פירות כמ״ש בבד״ה בתה״א קנ״ח א׳ (ד״ב) וא״ש דאל״כ כפל הוא והיל״ל דעל כזית א״צ נטילה כמבואר בסוכה כו׳ ש״מ תרתי נינהו כזית א״צ נטילה בברכה ופחות מכזית אין צריך נטילה כלל ואם שהוא קצת דחוק נ״ל לתקן דברי חז״ל הב״י וא״ז כיון לכאורה לזה כפי דעתי ההדיוטית במלת אבל בפחות מכזית פי׳ על מלת דעל. ופחות כביצה קיי״ל דמברך בהמ״ז בסי׳ קפ״ד ס״ו דהוי שביעה מדרבנן עכ״פ והפסק הוא הואיל ואין מקבל טומאה והבן זה: