פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קנח:יא

ואם עט״ז תיקן בזה קושיית המ״א בקנ״ט סי״ג אות כ״ה דלכאורה המחבר והר״ב סותרים מכאן לשם לז״א דיעבד מהני שא״צ ברכה אבל אה״נ דצריך נט״י שנית ועמ״א אות י״ב בזה ויבואר שם אי״ה בזה:

מ״ש המחבר בס״ט צריך ליזהר צריך התבוננות בו ע׳ תוס׳ סוטה ד׳ (א״ר כ״א) פירשו מזלזל תמיד נעקר מהעולם ע״י עניות ועובר לפעמים חייב מיתה ישכנו נחש וכן בא לידי עניות יע״ש והמחבר כלל שלשתן יחד ובפ״ו מת״ת הלכה י׳ד המזלזל בד״א מד״ס וכפירוש הכ״מ מזלזל תמיד וכדומה א״כ מאי איריא ליזהר בנט״י כל ד״ס מנדין כה״ג ולפי׳ הר״ן דנידוי חמיר ממכות מרדות וכל שעיקרה מד״ס ועוקר הכל מנדין ונט״י אפשר שמזלזל רק בחולין לא בתרומה אפ״ה מנדין א״ש. ועפר״ח א״ח תצ״ו מסיק דנידוי ומ״מ איזו שירצה יעשו בעובר או מזלזל כו׳ ועמ״א תצ״ו א׳ וקושי׳ הכ״מ שם תמהו הש״ך בי״ד של״ד עיין ופר״ח תצ״ו שם דנט״י הואיל ועיקרה מדרבנן מנדין ולמ״ש י״ל דמזלזל רק בחולין דאין שני עושה שלישי ובתרומה נוטל ידיו למה מנדין ואין עוקר הכל ולז״א דל״ת הואיל ואסמכוה אקרא חולין ק״ו א׳ וברכות סוף פרק א״ד הוי כשל תורה:

ומ״ש המחבר ס״י ויהבי מלא חפני טיבותא ולא יעשה ע״מ כן ליטול פרס א״ר כ״ב בשם של״ה דף ע׳ יע״ש: