פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קנא:ג

וישתדלו עט״ז בקנ״ג חילוק בין ביה״כ של כרכים או כפרים יע״ש:

ומ״ש נותץ אבן כו׳ הנה בקנ״ב אין מפורש דוקא למלאות ועא״ר אות ז׳ בקנ״ב ובאמת בר״מ פ״א מה׳ בית הבחירה הי״ז ופ״ו מה׳ יסודי התורה ה״ז כתב הנותץ דרך השחת״ה דוקא ועיין רא״ם פ׳ ראה משמע כן ואמנם קשה דחד אזהרה הוא (דברים י״ב ד׳) מוחק השם ונותץ אבן וכי היכי דמוחק אף לתקן אסור כמבואר בי״ד רע״ו בש״ך י״ב ה״ה נותן כן והכ״מ שם בה׳ בית הבחירה הי״ז פי׳ השחתה הא נותץ לתקן שרי הא נותץ ונשאר כך אף שאין דרך השחתה י״ל דאסור כי טעמא רבה איכא בין מוחק השם דאסור אף לתקן משא״כ בנותץ לתקן אם לא יתקן יפול פשיטא דשרי רק נותץ לא לבנות רק יהיה כך ויהיה לו איזה תועלת כמו שטענד״ר י״ל דאסור ע״כ יתחוב ברזל חלול בכותל ולסמוך עליו כנ״ל:

והוי יודע דמהר״מ פאדוואה ז״ל בסי׳ ס״ה כתב חדא די״ל דאסור לנחוץ דוקא מחובר יע״ש וכפי הנראה בדרך ספק כתבו והמ״א בסי׳ קנ״ב אות ו׳ הביאו לפסק הלכה וצ״ע דהשורף עצי הקדש לוקה אף שהוא תלוש כמ״ש הר״מ ז״ל פ״ו מה׳ יסודי התורה הלכה ז׳ וכ״ה במכות כ״ב א׳ השורף עצי הקדש ואזהרתיה ואשיריהם תשרפון לא תעשון כו׳. אפי׳ תלוש אסור ודוחק לחלק בין אשירה דמסתמא שורפין בתלוש אימא דהנותץ נמי אף אבן תלוש הנותץ דרך השחתה לוקה והנה המבשל בעצי הקדש חולין לוקה אף דאין עושה דרך השחתה כי אם שנהנה שבישל בו כל שהוא משחית לעצי הקדש אסור ואפשר אפי׳ משלם להקדש לוקה וכ״ה פשטי׳ דלישנא א״כ ה״ה בשטענדר שעושה לצורכו הוי. אע״ג לצורך תפלה עושה וע׳ תוס׳ מכות שם ד״ה אלא שכתבו דלא חשיב אלא לאוין דשייך בפחות משוה פרוטה ועיין ר״מ פ״א מה׳ מעילה הנהנה בש״פ לוקה: