פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב יד:ב

על הרמב״ם עט״ז ועב״י מזה. ועמ״א א׳ דלכ״ע הא דממעט עכו״ם לאו משום דשלא לשמה הוי אלא מגזירת הכתוב ואפי׳ ישראל עע״ג דמהני לרא״ש בסימן י׳א ס״א הכא פסול ועב״ח. והנה משמע מלשון המחבר והר״מ ז״ל דעשה ישראל בלא כוונה אפילו כל הקשירות והחוליות כשר וא״י למה דהא גדילי״ם תעשה ל״ך לשם חובך דקאי אטוייה ושזירה משעטנז וכ״ש קשירה וחוליות מלשון גדילי״ם כמ״ש הלבוש בסימן י״א דמינה שמעינן תעשה ולא מן העשוי קאי אקשירה (ולא תחיבה) א״כ כ״ש דקאי נמי ל״ך לחובך אקשירה ותחיבה שלא בכוונה היה להכשיר בלבד וצ״ע: