פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קלט:ד

ורואה עט״ז מגילה ל״ב א׳ ובתוס׳ ד״ה גללו כו׳ עב״ח פי׳ מ״ש הכל בו גללו ג׳ דיעות דיעה א׳ לר׳ יהודה גופא לכתחלה מודה לר״מ ופליג רק דיעבד היינו שאין לגעור בו וליכא איסורא אם מברך בעודו פתוח ודיעה ב׳ סברו לר״י דוקא פתוח דעליה מברך (או אפשר כבסי׳ ר״ו ס״ג בין ברכה לעשייה לא יהא הפסק יותר מכ״ד אפילו בשתיקה) וסברא ג׳ מסופק אי כדיעה א׳ או כשנייה ואיך יעשה לכן פותח והופך פניו יע״ש וט״ז פירש פירוש אחר ובחידושי הקשיתי לר״י דפריך מ״ש מקורא שלא סייע למתורגמן אם איתא דלכתחלה מודה לר״מ רק דיעבד אין איסור מה קושיא גם לפי׳ הב׳ דטורח הוא ומש״ה ברכה אחרונה גוללו תחלה א״כ מתורגמן א״צ. גם ברכות ליכא למיטעי משמע ופירש״י הכל יודעין שאין כתובה כו׳ (וע״ד הרמז שם ולימא הלכה כר״י משום דאפכי להו ורש״י דר״מ לדר״י דאל תטעה דיש שהופכין פניהם ומש״ה ציין ברישא להא ואחר כך ליכא למטעי). עמ״ש אי״ה באות שאח״ז: