פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קלט:ג

כל עט״ז ובתכ״ח אות ה׳ תי׳ בע״א שגם בימי המשנה אם רצו כ״א מברך יע״ש וע׳ מגילה כ״א ב׳ ר״ח בר גמדא אמר מותר כו׳ ולפ״ז אם א׳ קורא הכל א״צ להתחיל ולסיים בפסוקים הקודמים (ובקל״ח רק מנהגא עא״ר שם ותכ״ח) ור״ל אמר דאין מברכין על פורעניות היכי עביד תנ״א מתחיל בפסוק לפניהם ומסיים כו׳ וברייתא מסייע לר״ל דלר״ח ב״ג אם א׳ קרא הכל ליה חשש. ועתי״ט פ״ג דמגילה די״ל האידנא קאמר ואע״ג במשנה ע״כ טעמא דר״ח מ״מ נ״מ דאין מתחילין כ״א פסוק הקודם ומסיימין בפסוק לאחריהם אלא דברייתא קשה משמע כר״ל ובימי התנאים ראשון ואחרון רק מברכים ואם נאמר בתענית קאמר כמ״ש התי״ט שם עדיין קשה היכי עביד מתחיל בפסוק לפניהם והא כהן (ולוי קורים בברכות רק לסיים הישראל מסיים פסוק לאחריהם ובתכ״ח ה׳ הביא ד״ה שם ויוכל לברך תחלה וסוף קשה יותר יע״ש). עמ״ש באות שאחר זה אי״ה: