פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קלה:ח

שהראשון עט״ז גמרא גיטין נ״ט ב׳ ועסי׳ רפ״ב ס״ג ובהג״ה ומ״מ אין מוכח דמשלים מנין הקרואים והא דחיישינן לפגם שני בלוי דיאמרו ממזר הוא ומפני חשיבתו קראו קודם לישראל אחר ויקרא עוד להשלים המנין כיון דחשש הוא ליוצאים כדמסיק בגמרא שם ומיהו מדחזינן דע״כ כדין אשה יראה ה״ה ממזר משלים המנין עסי׳ רפ״ב. והא דהוריות ממזר ת״ח קודם לכ״ג ע״ה י״ל בישיבה ולשאר דברים אבל לתורה לא וכ״ש למ״ש המחבר בס״ד המנהג הפשוט כו׳ והשמיט מלת היו״ם:

והוי יודע שרש״י גיטין נ״ט ב׳ ד״ה אבל שאין כהן חולק כבוד ללו״י (דלא ליתי לאינצויי שאר לוים או ישראלים) ולוי אין חולק לישראל והן אמת במשנה אלו מפני ד״ש כהן כו׳ ואחריו לוי וישראל משמע דגם לוי וישראל מפני דרכי שלום ואי בדאיכא כהן בלא״ה אסור לישראל אחר כהן שלא יאמרו כהן פגום הוא וקורא פעמיים (עיין לבוש בזה) אלא מיירי באין כהן ולוי וישראל שווין דאז לוי קודם מדינא כמ״ש באות וי״ו אז אין יכול למחול לישראל מפני ד״ש וזה מורה כמ״ש באות וי״ו דלוי קורא ראשון לכל הפירושי׳ וצ״ע שלא הזכירו מזה כלום ע״ש ברש״י נקטינן נתפרדה החבילה פירש״י ז״ל מסורת מאבותינו ולכאורה נקטינן מהא שמעתא משמע דפריך מפני דרכי שלום ד״ת והיינו כתנא דבי ר״י וקדשתו (דשאר לימודים הם דרך דרש ואסמכתא משא״כ וקדשתו והר״מ ז״ל מנה למ״ע ל״ב עמ״א ך׳ ור״א ד׳ יע״ש) וא״כ מוקדשתו אין ראיה שיהא חשיבות ללוי א״כ שפיר נתפרדה החבילה איבד כבוד״ו משא״כ לאינך דרשות מוכח דלוי קודם לישראל א״כ באין כהן לא איבד כבודו ואדרבה קורא ראשון אלא דרש״י לא פי׳ כן והבן:

נסתפקתי כהן פצוע דכא או כרות שפכה אי בקדושתיה קאי וקורא ראשון או לאו גם כהן בעל מום או כהן קטן. והנה אם יש כהן אחר בביה״כ פשוט דאסור לקרוא ראשון לכהן פ״ד או כ״ש ואם אין כהן אחר הוי ספק ולמ״ד וקדשתו אסמכתא הוי ספק דרבנן לקולא דדרכי שלום ליכא אלא כשכהן מוחל כו׳ ועיין אה״ע סימן ה׳ בח״מ א׳ וב״ש א׳ י״א דמותר בגרושה והוי כזר כו׳ ועיין ר״מ פ״ו מה׳ ביאת מקדש ועמ״א סימן רפ״ב אות ו׳ קטן לית ביה וקדשתו דלאו בר עבודה הוא ולפ״ז בעל מום נמי לאו בר עבודה הוא וכ״ת לחם אלקיך מקריב אכילה בכלל קטן נמי אוכל ומה בכך שאין חולק עיין ר״מ פרק עשירי הי״ז יע״ש וא״כ צ״ע מ״ש קטן מבעל מום ועמ״ש בריש הסימן בט״ז מזה ועיין מנחות ע״נ א׳ יע״ש: