פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב יג:א

חייב עט״ז הנה האדון ז״ל דבר מלות קצרות וארוכים הם לדעתי העניה: כי הב״י כ״כ בשם התוס׳ ורמב״ם בש״א וכאן לא זכר מזה ותוס׳ הם בשבת קל״ט ב׳ ד״ה ציצית דחשיבי שיעשה רביעית והר״מ ז״ל בפי״ט משבת ה״ך הוסיף דאפילו ג׳ פסולים כל שיש חוטין שראוין להשלים לא בטילי דחוטי ציצית חשיבי הם (ורש״י בשבת שם ד״ה חשיבי ומנחות ל״ז ב׳ ד״ה דרב הונא מבואר שם דאפילו כולהו פסולים אין בטלים י״ל שזה שדקדק שם רש״י ז״ל עשויים בפסול והחוטין כשרים ויעשה בהכשר וגם בשבת דפירוש תכלת דוקא היינו לר״י ד׳ מצות ושאין מצוייצת כהלכתה כולה בפסול היינו דאי גרדם ולא נשאר כ״ע אפ״ה תכלת חשיבי ויתיר ויקשור עט״ז י״ב ג׳ באופן שי״ל דרש״י ותוס׳ לא פליגי והבן ובביאורי לטור הארכתי) ולפ״ז נפסקו כל ד׳ ציצית ולא נשאר כ״ע דבטילים הם אע״פ שאין מנוי הבגד מידי דהוה אחוטין הבולטין מבגד עיין ר״מ ה׳ שבת שם וא״ל דהא מתירין ויקשור דלא חשיבי כולי האי האידנא דלית תכלת וציצית מנויין ועא״ר א׳ ולמ״ש א״ש. ועם זה יתיישב בסי׳ יו״ד ס״ז בפחות חציה אין יוצאין בשבת דחיטים חשיבי הם ובמ״א יבואר עוד בזה ומ״ש המ״א י״ב ז׳ כ״ע מגדיל א״י היינו ביש ג׳ ציצית כשירים מיירי התם דלא בטילי והה״נ אם כולם כ״ע מגדיל יוצא בשבת ממ״נ כדכתיבנא. ועמ״א אות א׳: