פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קכח:יב

עד עט״ז חולק על מ״א כ״ח וסובר כפרישה דכאן נמי ממתין על המיעוט והמעיין בתוס׳ סוטה ל״ט ב׳ ד״ה עד בתי׳ א׳ אף הכהן אין שומע תיבת כהנים הואיל ותרי קלא משונים זה אמן וזה כהנים וכי אמרינן חביב יהיב דעתיה בתרי קלי דשוין ולתי׳ הב׳ אף במשונים יהבי כהנים דעתייהו ורק הכהן אין מתחיל יברכך עד שיכלה מפי כ״ל הציבור אמן דמאריכין אין שומעים יברכך מכהן ומשמע שם כתי׳ אחרון נקטינן כמ״א כאן כ״ח אבל הט״ז הסכים לתי׳ א׳ הלכך לא מבעיא שאין הש״ץ מתחיל יברכך עד שסיים כ״ל הציבור אמן דכהנים לא שמעי תרי קלי המשונים ויטעו אפי׳ תיבת כהנים שאין כ״כ חיובא שישמעו הכהנים (ולקיים מ״ע כד יימרון להון בשנים כשאומרים להם לרחוץ די בכך) אפ״ה ממתין הש״ץ על המיעוט וז״ש המחבר מפי הציבור וקכ״ד ס״ט פירש מפי רוב הציבור והוי כאלו אמר מפי כ״ל הציבור ומש״ה א״א ליישב קושיית הב״י באות י״ג כמ״א כ״ח אבל המ״א נקיט כתי׳ הב׳ בתוס׳ שם ומש״ה כ׳ באות כ״ח כן יע״ש. ומ״ש הפר״ח תוקעי חצוצרות לא שמעי קול שופר י״ל דל״ד למאריכין באמן דצריך כוונת הלב משא״כ חוש השמע גם התוקעי חצוצרות יהבי דעתייהו אשמע שופר: