פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב יא:יב

אבל עט״ז ועב״י ומט״ז משמע דאם תלה בגדול מ״ה כשר הוא ומדרבנן פסול על הגדול שמא יטלם הכובס מכאן וכאן וישאיר מקום הציצית דכה״ג ודאי לאו מבגד הוה המעט הנשאר והא דתניא בפ׳ התכלת הביאו הב״י על הגדיל פסול מדרבנן אבל ב״ג מבואר דמ״ה פסול על הגדיל שאין זה כנף של בגד ונ״מ ביוצא בשבת בטלית זה אי כבוד הבריות דחי דרבנן ומיהו יבואר בסי׳ י״ג אי״ה דאין נ״מ יע״ש ומ״ש בסעיף י׳ הוא דאם נתקו ולא נשאר קשר אגודל שרי דהתורה הקפידה על תחלת עשייה כמ״ש הלבוש ועשו ציצית על כנפי בגדיהם בשעת עשייה בעינן על כנפי ולאחר כן אין קפידא וקשיא לי דא״כ כי עבד תוך ג״א ולאחר מיכן חתך בבגד יותר מב״א ותפר מה שבתוך ג״א והציצית היו מרווחים על הכנף באופן שעתה מונחים יותר מג״א נימא דכשר דעל עשייה הקפידה תורה ומ״ש פחות מקשר אגודל או יותר מג״א וי״ל והבן: