פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ט:ז

של עמ״א והם דברי הרא״ש בתשובה כלל ב׳ הביאו הב״י והנך רואה מכאן דבזמן הזה אמאי לא גזרינן בסדין דלמא נקרע וישייר חוט התפירה ועובר בכל יום עשה דציצית אלא ש״מ דבר שהוא שוא״ת ומ״ע לבד אין רשות לחז״ל לגזור בו דושמרתם משמרתי בלאו או בקום ועשה וזה סייעתא למ״ש בסימן ח׳ בט״ז ח׳ ומ׳א י״א וע׳ תוס׳ מנחות ס״ח א׳ יע״ש. וסדין י״ל שאר מינין דרבנן ואין להאריך. ומ״ש בי״ד קט״ז בגילוי עתה שאין נחשים מצויים לא גזרו דהטעם מבואר וידוע ל״ש שנאמר במנין ומ״ש פ״ב מסנהדרין ט״ס וצ״ל פ״ב ממרים הא״ב יע״ש באורך אימתי יכולים לבטל ואימתי לא יע״ש בתס״ח אות א׳ בשם הרא״ם דגילוי לא פשט איסורו וא״כ אין זה ברור סברת הרא״ש ז״ל דהא פסח בזה״ז ליכא וטעם ידוע אפ״ה אין מבטלין וי״ל פסח ד״ת תוס׳ כמ״ש: