פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם פט:טז

בשעת הדחק עמ״א ועמ״ש באות יו״ד דבאין אנוס אסור לילך לדרך קודם שיתפלל משהגיע ע״ה עמ״ש באות ו׳ ומ״ש ברש״י ברכות למ״ד א׳ ד״ה לא חזינן מיושב אין דעתו מיושבת כל כך משמע דמיושב הוי מקצת ול״ד למהלך אלא לרש״י הגי׳ בקרון וספינה ש״מ מיושב כמהלך לענין זה והרא״ש אין גורם בקרון וספינה ע׳ פרישה וקרין א״א לעמוד וספינה ביעתותא דמיא א״א לעמוד מ״ש מרב אשי בימיהם רשאי להתפלל מיושב נדבה משא״כ לדידן אין רשאין נדבה א״כ מתפלל רק חד תפלה: