פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם פד

ובישן עמ״א מב״י ולבוש מבואר דפנימי דוקא דומיא דביה״כ דמאיס הא אמצעי שאין דומה לביה״כ אין איסור כ״א בזמן שיש ב״א עומדים מקצתן ערומים ולפ״ז בחדר שדר שם הבלן וב״א עומדים שם ג״כ ערומים שרי לומר ד״ת וקידוש ותפלה באין שם אדם והב״ח מחמיר אף באמצעי באין אדם. ועמ״ש בסי׳ פ״ה מזה ובט״ז אי״ה:

שאלת שלום עמ״א וה״ח כינוין רחום וחנון אסור במרחץ ובלע״ז שרי ב״ח יע״ש הואיל ואין מיוחד דוקא להקב״ה משא״כ ד״ת בלע״ז אסור לומר. ומ״ש באמצעי מותר לומר אין משיבין ר״ן ע״ז מ״ד בהג״ה ס״ס פ״ח וכשיצא אמר אין משיבין יע״ש ובחידושינו שבת כתבנו מזה. וה״ה כשנתן שלום במרחץ יאמר מרחץ הוא ולא יאמר אין משיבין במרחץ משמע מרחץ הוא שרי דלא הוי אפי׳ הרהור פרח שושן עפר״ח פ״ה דמתוס׳ סוטה י׳ א׳ ד״ה אלא משמע דאסור והוא ז״ל התיר: