פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ח:יח

צריך עמ״א הקשה מתרל״ט יע״ש במ״א אות י״ז בשם המ״מ ומ״ש כאן מסוכה ואף דיש לחלוק דהתם תשבו כעין תדורו ופעם יוצא לחוץ משא״כ כאן כשמסיר אזדא המצוה מכל הא בגמרא מדמינן לה ומ״ש דעת האחרונים כרמ״א היינו דיעה י״א א׳ ועיין אות י״ב בזה ומ״ש אם שינה מקומו כו׳ תראה שאדונינו אשר מ״א היה בעוזרו כיון כוונה גדולה במלות קצרות וכפי מ״ש בט״ז אות י״ג דמהר״ח שחילק הטעם דהליכה מביתו כו׳ כה״ג הוי ודאי הפסק והוא ז״ל כתב דע״כ אמרי׳ באות י״ז הליכה הפסק להמחבר ג״כ היינו בטלית אחר אבל באותו טלית ל״ש זה והעד יצא מסוכה ע״מ לכנוס לאלתר ומשמע אפי׳ יצא לחדר אחר ממש (עיין רע״ג אות ב׳) אפ״ה אין מברך ש״מ דלאותו דבר עצמו אין שייך מחדר לחדר וכ״כ רי״ז אות ג׳ בבשמים כה״ג ושם כתב עוד חילוקים אחרים ומ״ש וכ״ה בד״מ אות ז׳ שפירש דברי מהר״מ וחילוק מהר״ח באין דעתו לחזור הא לא״ה אין מברך ואמאי הא שם הוה הליכה מחוץ בית הכנסת ומהר״מ לא חילק אף באין טלית קטן עליו ש״מ דאותו טלית עצמו לא שייך הפסק מחדר לחדר זהו מה שרצינו לבאר ובקע״ח אפילו נשאר מאותו פרי עצמו מ״מ אכילה ראשונה הלך לה. וכתב עוד דאם אין דעתו לאלתר אף אותו בגד עצמו צריך לברך ואפי׳ נשאר טלית קטן עליו והבן. מה שנרשם אגור לכאורה אי׳א ב׳ קאי: