פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ח:יג

ויזכור עמ״א. מ״ש ציצית יוצא מנחות מ״א ב׳ וא״י שם פירש״י יוצא משולשל משהו יע״ש ורש״י בחומש פירש לשון מציץ כו׳ ומ״ש תוס׳ ברכות ח״י א׳ ד״ה למחר בשם ריצב״א דבטליתות של מתים משימין ציצית תוך כנפות וממ״נ אי צריך להשים הרי יש להם משמע דיוצא בתחובים בכנפות דאם לא כן בחי אין יוצא רק במתים לא שייך וראיתם אכתי הוה לועג לרש במה שמשימין תוך הכנפות והראה לכ״ג אי שייך תולמ״ה כה״ג י״ל דלא עשה מעשה כ״א תחיבה בעלמא לא ש״ך תולמ״ה וכשמוציא מן הכנפות חוזרין להכשירן: