פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרפט:ב

ועבדים עמ״א עפר״ח הביא קצת התוספתא הכל חייבין כהנים לוים ישראלים עבדים משוחררים טומטום אנדרוגינוס כו׳ נשים עבדים קטנים פטורים ואין מוציא רבים י״ח. ובה״ג מפרש רישא הכל חייבין לרבויי נשים שמוציאות נשים דחייבין בשמיעה לא בקריאה ואין מוציאות אנשים שאין מחויב בדבר מקריאה דאין חייבת בקריאה ולרש״י צ״ע דסתרי רישא לרישא. ופירש שאף הם היו באותו נס פי׳ אחר עיקר ע״י אשה אסתר ולפ״ז אשה חייבת בקריאה ומוציאה אנשים גם עבדים שאין משוחררים פטורים דל״ש הטעם גביהן (עיין הל׳ עכו״ם עבד בהקפת הזקן) הפי׳ הב׳ באותו נס בספק להשמיד ומחויב רק בשמיעה באפשר ועבדים ג״כ חייבין בספק להשמיד שנימולים וקטן לאו בר מצות רק בר חינוך. ועב״י כתב לפירש״י אשה מוציאה אנשים דאשה עיקר הנס ובחידושינו הקשינו דבמגילה פירש״י באותו נס בספק להשמיד ובשבת כ״ג א׳ בנ״ח פי׳ ע״י אשה דבנ״ח אשה מוציאה אנשים ויבואר אי״ה באות ד׳ ויראה כוונת הב״י דקשיא ליה מתוספתא מוכח דנשים אין מוציאות כמ״ש התוס׳ בשם בה״ג ועפר״ח וע״כ טעמו של רש״י דריב״ל חולק אתוספתא שאף הן באותו נס עיקר ע״י אשה וחייבת בקריאה יותר מאיש ומש״ה פי׳ כן ואף ע״פ שאמרו הכל חייבין לאתויי נשים והתוספתא ע״כ סוברת דנשים אין מוציאות לאנשים י״ל מש״ה אמר הש״ס בערכין הכל חייבין הכל כשירים להודיענו לדידן הכל חייבין בשוה בקריאה והכל כשירים נשים כמשמעות המשנה דחוץ מחש״ו דנשים מוציאות ולבה״ג צ״ל אין למידין מכללות אף במקום שנאמר חוץ דקטן מוציא לקטן. ואם נאמר שאף הן באותו נס דרבנן כמצה משא״כ עיקר ע״י אשה ודאי מ״ה נמי כעין זה א״כ במגילה הוי תרי דרבנן ובנ״ח ע״י יהודית שחתכה ראש האויב הוי ח״ד דרבנן וכ״ש אם מגילה ד״ק והבן. והמעיין בב״י יראה מ״ש הטור הוא מתוספתא עבדים סתם ונשים ע״כ משוחררים דאין משוחררים אין חייב דאי חייב למה למתני כלל עבדים הא בכ״מ שוין עבדים שאין משוחררים לנשים ומתוספתא דסיים פטורין היינו מקריאה משמע ושמיעה חייבין אלא גרסינן משוחררים לאשמעינן הא שאין משוחררים לא וע״ז כתב ואע״פ באותו נס כו׳ הא מה״ט עבדים נמי ומילת ומיהו הוא התחלת התירוץ נמצא סובר שאין משוחררים אפי׳ בשמיעה אין מחויבים. ואם תרצה לפרש דברי הב״י כפשוטו לומר משוחררים ה״ה אין משוחררים כאשה ומ״מ מפרש דברי הטור עבדים משוחררים דאין משוחרר הוא בכלל אשה משא״כ משוחרר הוא גר ואף דכ״ש הוא מ״מ נקיט ליה בפ״ע ולא לפסוק בא רק לפרש מ״מ הר״מ ז״ל דחשיב גרים ע״כ דוקא משוחררים כמ״ש הלח״מ והב״י סובר דהנס עיקר ע״י נשים כמ״ש בשם רש״י דמוציאות אנשים א״כ לכאורה קשה מ״ש המ״א ז״ל ה״ה אין משוחררים דהוא מועתק מל׳ הר״מ ז״ל גרים ועבדים משוחררים וכאמור ובע״ט כתב ג״כ על הב״י דאין משוחררים חייבין וצ״ע לכאורה ואי״ה באות דה״ט יבואר ליישב: