פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרפז:ו

בדאפשר עמ״א דאם לא יוכל לקבור אח״כ ודאי אין שום מצוה ד״ת נדחית מפני מגילה וקבורת מתים ד״ת אלא שהמ״א הוסיף מק״ו דמ״מ דוחה עבודה לגמרי ועבודה דוחה למגילה באין שהות כמ״ש הר״ן ז״ל והקשה המ״א ממ״נ אי כ״ה דוחה ל״ת היינו לא תסור הא קיי״ל דחי לגמרי כמ״ש בסי׳ י״ג ואי דחי ל״ת בשוא״ת א״כ איכא ק״ו. ויש לראות מההוא דסי׳ י״ג בשבת כרמלית הוי לאו דרבנן אתי כבוד הבריות ודחי לגמרי משא״כ מגילה קום ועשה מאי אולמיה כו׳. ומ״ש הר״ב שם בהג״ה שיוכל ללבשו בשבת אף ע״פ שעובר מ״ע דרבנן בציצית כמ״ש המ״א שם אות ו׳ מ״מ הוי עשה דשוא״ת וכה״ג בד״ת דחי עשה דיבום בקום ועשה לחיובי עשה דשוא״ת וע׳ תוס׳ יבמות כ״ב ב׳ חייבי עשה רבי׳ קרא ל״מ כן ועמ״ש בפורת יוסף כלל א׳ ובס׳ ג״ו וש״ה כתבתי מזה:

שאלה מי שיש לו טלית משי ונפסק א׳ מציצית בחול אי שרי ללובשו בציבור כך. והנה בסי׳ י״ג בשבת כתב הר״ב דיכול ללובשו לכתחלה והוסיף אמ״ש המחבר בכרמלית א״צ לפשוט והר״ב כתב לכתחלה נפי דכ״ה דוחה עשה דרבנן וא״כ משי בחול למ״ד שאר בגדים דרבנן או דלמא בשבת עובר עשה בשוא״ת משא״כ בחול ועיין עולת תמיד שם דבשבת י״ל עשה דרבנן ליכא ושם בפריי כתבנו מזה. ומ״ש פירוש על הרא״ם מבואר דהרא״ם בביאוריו לסמ״ג כתב סייעתא להר״ן דמבטלין עבודה מפני מגילה לאו לגמרי אלא לאקדומי ממ״ש הר״מ ז״ל מבטלין.עבודה וכל המצות מפני מגילה רק מ״מ קוברו ואח״כ קורא (והוא ל״ד דאף ליכא שהות מ״מ קודם כאמור ש״מ לגלויי ארישא) לאשמעינן דוקא ביש לשתיהן שהות מיירי הא באין שהות לא מיירי וא״כ קשה על הר״ב מ״ש דוקא ביש שהות לקרות אח״כ וב״י ליישב יע״ש ובחידושינו כתבנו מזה: