פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרפו:ה

ג״י עמ״א ומ״ש מי שנעשה נס כו׳ אף שהולכין הבנים לעיר אחרת להשתקע שם אפ״ה חייבין ע׳ א״ר אות ה׳ ול״ד לנותנים חומרי המקום שיצא משם ובאין דעתו לחזור א״צ דשאני כאן כיון שקבלו עליהם ועל זרעם בשבועה ועפר״ח תצ״ו אולי אזכה לפרשם אי״ה על נכון. ומ״ש בשנה פשוטה עסי׳ תקצ״ח אות ך׳ ובא״ר תרפ״ה אות ז׳ ובמנהגים שלי כתבנו מזה:

כתב כה״ג מי שמתענה יום שנעשה בו נס ואירע בשבת יתענה בע״ש הביאו א״ר ה׳ ואין בידי כעת כה״ג וביא״צ י״א להתענות בא׳ בשבת גם בזה צ״ע כיון דאין קובעין תענית בע״ש ומ״מ הואיל ונדחה ידחה ליום א׳ ומיהו בה׳ לא כל מה דמצי לקרב התענית שפיר טפי וצ״ע: