פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרעב:א

סחף עמ״א ומשמע מיד צ״ה ידליק כי השיעור הוא מ״צה עד רגל משוק ח״ש ולא נתנה תורה למלאכי השרת ומ״מ מה שאפשר להקדים ידליק מיד וא״כ צ״ע מי שנוהג תמיד להתפלל מעריב בזמנו אחר צ״ה איך יעשה בנ״ח כ״א ימתין זמן מה אחר צ״ה רבע שעה תו אין בו ליתן כשיעור שמן דלחד תירוצא אחר רגל משוק אין להדליק ושמא ב׳ תירוצים אמת לדינא נמצא מחויב מיד בצ״ה להדליק וליתן בו שיעור שמן ח״ש וצ״ע בזה: ומשמע ביה״ש אין להדליק ואין ספק דרבנן לקולא ועסי׳ תפ״ט ומשמע דאם הדליק בעוד יום גדול אע״ג דעדיין לאו זמנה אין משתמשין לאורה ומיהו קודם פלג המנחה צריך לכבותה ולהדליקה אחר פלג המנחה ובע״ש ג״כ אחר פלג המנחה כבסי׳ תרע״ט עמ״א. וצריך שיתן שמן כשיעור שידלק מצ״ה ח״ש וכמ״ש המחבר והובא בב״י בשם מהר״י אבוהב ז״ל ובד״מ יע״ש ובאר הגולה כתב גמרא לתי׳ בתרא וצ״ע שזה מהר״י אבוהב. והנה בע״ש אם לא נתן רק שיעור ח״ש מצומצם ולא ידליק בלילה ח״ש י״ל דיצא דהא אם כבתה ע״ש קודם הלילה אין זקוק לה משא״כ בחול כה״ג עסי׳ תרע״ג בט״ז אות ט׳ ומיהו כיון דהדלקה מצוה א״כ ודאי מפלג בשעת הדחק הוי זמנה א״כ י״ל דיעבד כשנתן שיעור שמן ח״ש לבד די ואין חוזר ומברך עכ״פ וצ״ע ועסי׳ תרע״ג ותרע״ט ואי״ה שם יבואר עוד: