פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרע:א

נוהגין עמ״א עב״ח התרשלו בעבודה כו׳ וג׳ עמודי עולם תורה ועבודה וג״ח בממון ובגוף ובטלו את ישראל מתורה ועבודה כמ״ש בס׳ המגיד שלי להשכיחם תורתך זה מחמת קנאה אין חכמה כחכמת התורה ואמנם להעבירם מחקים שאדרבה עכו״ם מונין ישראל ואנו משיבים שאנו חייבים לעשות רצון ממ״ה הקב״ה חקי רצונך וע״ז נקראים זדים בלי שום שוגג וזדים ביד עוסקי תורתך ע״ר אקב״ו לעסוק בד״ת שנצטוינו לעיין ולפלפל בה א״כ לא זו שמסר הזרים ביד המדקדקים בחקים ביותר אף זו מסר אותם בעוסקי תורתך וששים בפלפולם כמאמר החכם כי מי שלא טעם טעם שמחת התרת הספיקות לא טעם טעם שמחה מעולם ושם הארכתי. ומפני זה אנו מחוייבים בימי חנוכה ללמוד תורה ועבודה בלב זו תפלה והודאה וג״ח בממון וגוף:

הנשים עמ״א ע״י יהודית כמבואר בפייט. ובתו׳ מגילה דף א׳ יע״ש ועט״ז ב׳ ומ״א ב׳ בשם מהרי״ל משמע אף אנשים להיכרא שאסור לשמש לאורה והמחבר סובר דוקא נשים מטעם שנעשה הנס ע״י כו׳ יע״ש: