פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרסג:א

בתפלת מוסף עמ״א בי״ט ב׳ אומרים פסוקי מוסף כי״ט א׳ דלא לזלזולי ביה וה״ה בקריאת ס״ת עט״ז תרס״ב משא״כ בחה״מ ביום א׳ חה״מ אומרים במוסף וביום השני כו׳ ומנחתם וביום השלישי ומנחתם יחד מנחתם ל״ש אתרווייהו דהא משום ספיקא דיומא. הושענות עיינתי בלבוש וכללא למען אמיתך ואבן שתיה אם אפשר לאומרם בב׳ י״ט ראשונים אומרים אותם (אמת חותמו של הקב״ה אבן שתיה בית המקדש) וביום א׳ חוה״מ ראוי להקדים ולומר אערוך שועי גליתי בצום פשעי ביום א׳ דחה״מ אם אפשר מפני גליתי פשעי יוה״כ הסמוך לו ובי״ט עצמו או בשבת א״א תחנה הלכך אומרים אערוך שועי ביום א׳ חה״מ אם אפשר. ואדון המושיע אין אומרים קודם ששי לחג משום דמיירי ממים ועוד בששי רמז לניסוך המים ונסכיה ביו״ד כו׳ ובחג סי׳ קללה הוא המים הלכך קודם ששי בחג אומרים אדון המושיע משא״כ בששי משום יום א׳ היינו הושענא רבה אין כ״כ קפידא ועוד דיו״ד רמז לניסוך המים כאמור כללא דמילתא אדון המושיע אין נדחה כשחל יום הששי בחול כאמור ומטעם דרמז ניסוך המים בששי אלא כשחל ששי בשבת שאז אומרים הושענא של שבת בששי אום נצורה נדחה אדון המושיע דבה׳ א״א אותו. ויום א׳ דחה״מ כשחל בחול אומרים אערוך שועי גליתי בצום פשעי וכשחל יום א׳ חה״מ בשבת אז אומרים אערוך שועי ביום שני חה״מ. ולמען אמתך ואבן שתיה תמיד ב׳ י״ט זולת כשחל יום א׳ בשבת אז נדחה למען אמתך ליום י״ט ב׳ ויום א׳ חה״מ אערוך שועי צום פשעי מה דסמיך ואבן שחיה נדחה ליום ב׳ חה״מ ובסידורים נרשם כן ובמ״א כאן כפי הגירסא שבידינו לא יכולתי להלום אותו. סוכות אין חל כ״א בגה״ז כר״ה. ועא״ר אות ג׳ באום אני חומה ואל למושעות יע״ש. ובמנהגים שלי כתבנו קצת:

לומר קהלת עמ״א ועסי׳ ת״צ במ״א ט׳ ובא״ר ו׳ לברך בלא שם ומלכות וע׳ אה״ע ל״ד בח״מ וב״ש ו׳ בלא שם יע״ש והנח שם שייך ברוך אתה השם אקב״ו על העריות משא״כ כאן איך יאמר אקב״ו על מקרא מגילה וחז״ל לא ציוו לי״א כן ועסי׳ ת״צ וצ״ע: