פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרנא:כח

מלולב א׳ עמ״א דע באותן ספיקות אי עבר בל תוסיף י״ל דיחזור ויטול כדינו בלא ברכה דכל המוסיף גורע ופסול ועתוס׳ סוכה ל״א ב׳ ד״ה הואיל יע״ש. מ״ש מוקצה לח״ש ובשל״א אות ה׳ דמוקצה מחמת חסרון כיס או מלאכתו לאיסור יש מוקצה לח״ש א״ש כאן וע״ש. ובד״מ הוא בסי׳ תרנ״ב הביא הירושלמי והניח בצ״ע דאין מוקצה לח״ש והמ״א הראה לשל״א וכמ״ש. וע׳ א״ר תרנ״ב ג׳ דאתרוג מותר דחזי להריח כבסי׳ תרנ״ח. ועיין ירושלמי ס״פ לולב הגזול דערבה מותר להניף לחולה בשבת וי״ל לולב אסור דהוקצה לכסכס וע׳ בהגאון המפרש שם וצ״ע. ועט״ז אות י״ז. והך מניחו לארץ ה״א ל״ד כל שסלקו מידו על השולחן נמי להירושלמי אסור לטלטלו ואי״ה לקמן סי׳ תרנ״ב ושאר דוכתי אבאר עוד. רמז סוכה ל״ח משנה מי שבא בדרך התורה ולא היה בידו בכחו לולב ליטול (קדשנו במצותיו משום נטילת משא לו לב כבד מאוד) כשיכנס לביתו ע״ד ליחרב ביתך יטול שלו על שם רחמנא לבא בעי הגוף בקבר והנפש בג״ע אין לה חלק במצות אבל תורה בלי כונה מ״מ יש שכר עוה״ב. יפול בהכרח בין ערבים כי יראה אזלת יד והבן: