פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרמח:יט

אבעבועות עיין מ״א ובא״ר ט״ז הניח בצ״ע. ודע דחזזית זה אכתי א״י מהו כי לפי הנראה הוא שמקומו אבעבוע או גרב עיין תי״ט נולד מעיפוש הפרי הן במחובר או בתלוש עתה״ד צ״ט משמע כך ובמ״א בריש הסי׳ בשם ש״ג חזזית העולה בתלוש כשר ומסתימת כל הפוסקים משמע אף שתלוש ועלתה חזזית משמע כן כמו עלתה תמרה בהדס בתלוש ורבותא אשמעינן. גם חזזית זו י״ל הטעם משום חסר או דאין ממראה אתרוג עיין ברא״ש במשנה חוזזתים בשם ירושלמי ובגמרא נקלף בשם ראב״ד בחזזית אין ממראה אתרוג וא״כ מאי אירי׳ חזזית מראה פסולה לחוד נמי פוסל וי״ל בריאה מראה פסולה על אבעבוע אין פוסל דרכה כך והכא פוסל ובתנאי גבוה מאתרוג ואמנם לפעמים נראה כעין גליד לבן וכמין אבעבוע דקה מאוד באתרוג נראה דאין זה חזזית ולא מראה פסולה ולכאורה אין נ״מ בין חזזית למראה פסולה דדינם א׳ כבסי״ו. וחזזית כעין גרב משמע דלא הוי בכלל חסר דברובו בעינן ובאות כ״א אי״ה אבאר עוד:

ודע דמ״ש המחבר בסי״ד פסול שחוזר להכשירו י״ל בי״ט אסור לתקן כמו בתרמ״ו ס״ב בענבי הדס יע״ש: