פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרמה:א

שנפרדו עמ״א עט״ז אות אב״ג ולכאורה פירושו כענפי השבט פרודות הרבה רחוק משדרה ומ״מ עולין עם השדרה ברחוק ואין תלוין למטה זה כשר בתנאי שיכולין לאוגדן הא נתקשו העלין כה״ג פסול כמ״ש הר״ב בס״ב וז״ש המחבר אע״פ שלא אגדן דהוספה הוא על ל׳ הר״מ ז״ל פ״ח ה״ג יע״ש לומר ראוי לבילה בעינן כה״ג ובתלוין למטה כעלי החריות בכ״ף הדמיון אע״פ שיכולין לאגוד שינוי הוא ולאו הדר הוא ופסול ובט״ז הארכתי יע״ש. וע׳ מפי׳ המשנה ויש לכוין דבריו עם מ״ש המ״מ ופי׳ נדלדלו משדרה לא במקום חיבורן אלא משדרה שאין עולין עמה ס״ס נפרדו עלין זה מזה העלין אבל עולין עם השררה קצת מרחוק ונפרצו עליו משדרה תלוין למטה וכאמור. אבל הלבוש ז״ל נראה מדבריו דפי׳ נפרצו דלדלו תלוין למטה ונתקשו במקום חיבורן כעלי החריות פסול ומצוה ממובחר להיות כפות לגמרי משמע כשהוא כולו כחץ פסול והשמיט הגהות רבו וכן נתקשו העלין כעץ כי לדעתו הוא הפי׳ כעלי החריות וצ״ע ובט״ז כתבנו מזה. וע׳ גמרא ל״ב אימא חרותא בעינן כפות ופירש״י ז״ל ולדידן אף אגדן כל שתלויות למטה לאו כפות הוא ובמשנה רי״א יאגדנו א״ל לקולא פליג הול״ל בהיפוך נפרדו כשר נפרצו פסול רי״א יאגוד. ובגמרא אימא אופתא פירש״י ז״ל מעיקר הדקל משמע הא ענף כשיוצא כחץ כשר דכפות מיקרי ועתיד להתפרד וצ״ע ואי״ה יבואר בסוף הסימן. ופרישה מספק כולו כחץ: