פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרמא:ב

לילה ראשונה עמ״א לכאורה דבב״י וד״מ ולבוש כתבו כשאוכל למחר מבואר ביום א׳ יברך זמן אסוכה ובתשובת ב״ח סי׳ קל״ב לדידן ימתין עד ליל ב׳ ואם לא אכל גם ליל ב׳ בסוכה אז מברך זמן ביום ב׳ הביאו א״ד אות א׳ (אין כעת תחת ידי שו״ת הב״ח ז״ל) וכ״מ בתרמ״א במ״א שאם לא אכל בליל א׳ בסוכה בליל ב׳ אומר סוכה ואח״כ זמן ש״מ דביום א׳ אין מברך זמן אסוכה וכשיטת הב״ח ז״ל בתשובה וכאמור. ובא״ר האריך לומר זמן ביום א׳ מיד ובהג״ה כאן השמיט מלת למחר ומ״מ י״ל סתמא כפירושו. ובא״ר אות א׳ וב׳ האריך יע״ש. וממ״ש בהג״ה דאם ברך זמן בעשייה סגי ליה משמע דמ״מ זמן בשביל י״ט אומר בליל א׳ וע׳ ב״י בשם התוס׳ ורא״ש ור״ן די״ל דזמן דסוכה פוטר זמן דרגל וצ״ע בזה ושאני זמן בליל ב׳ דזמן ליל א׳ אין פוטר אותו כמ״ש הא״ר שם בשם הכל בו. יש מניחין פרי חדש ליל ב׳ דסוכות כמו בר״ה והטעם דחוששין לקושיא דהכל בו ולמ״ש התוס׳ דאם ברך בשעת עשיית סוכה א״צ לברך זמן דרגל כלל ובמ״א סי׳ ת״ר אות ב׳ כתב דטעות הוא יע״ש ואי״ה בתרס״א יבואר עוד ובתרמ״ג יבואר עוד בעזה״י לענין זמן דסוכה: