פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרמ:ט

דצריך עמ״מ ובתה״ד צ״ב כ״כ בפי׳ דהוכחה לדעת התוס׳ בעירובין ועא״ר י״ל כי האדון ז״ל ע׳ שפיר בתה״ד גופא כדרכו הטוב וצ״ע דלא הוי להרב לסתום דספק הוי די״א דגופו עם ראשו הוי רק ג״א אין מוכח וא״כ לקולא בסוכה זע״ז מרובע והניח שם כלים ושולחן באלכסון וקבע במסמרים וכדומה א״י י״ח באכילה ושינה כי א״א לישן שם וכאמור. וכעת לא היה לי פנאי לעיין הלכה כמאן אי עם הראש ג״א או לאו ואי״ה יבואר. ומ״ש לחלק באיסטניס עט״ז אות ו׳ ומ״ש בכילה סוכה כ״ו א׳ רב שרי לר״א ברדלא למגני בכילתא גבוה י״ט וגג טפח כאלו חוץ לסוכה ערש״י שם ורבא שרי לר״א ב״א בר מטטללתא כו׳ ורב לא אמר כן בר מטללתא (אע״ג שי״ל מעשה כך היה הי״ל למסדר הש״ס להביא בקיצור) מ״מ הואיל ורבה בר״ה מתיר בכילה כר״י בדף י״א א׳ אע״ג דאין הלכה כן מ״מ עדיף טפי מלישן בר ממטללתא:

והוי יודע די״ל זה דוקא לת״ח יודע הלכה ומ״ע ליכא דהרואה יאמר מקום איתרמי ליה בסוכה אבל משאר דוכתי י״ל דאסור להחמיר דיצא קולא ג״כ דהרואה אומר דכן הלכה ושרי לישן בכילה אם יש הוכחה שעושה להחמיר כאמור. וצ״ע: