פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם סד:ג

דסירכיה עמ״א עב״י לרש״י ב׳ חומרות באמצע היא ומכ״ש עומד בוכתבתם וא״י היכן דלמען אין ראיה דטעה וסבור שנייה היא כו׳ ולטור ושאר פוסקים כל שעומד באמצע הפרשה וספק לו אש אמר מה שלמעלה חזקה אמר וקמ״ל רבותא אפי׳ בלמען ירבו מסתמא שנייה סיים. והנה לרש״י טעה חוזר לראש היינו מלשון תועה בדרך שספק לו ול״ג וא״י להיכן (עלח״מ פ״ב מק״ש הי״ד יע״ש)דומיא דאינך טעה בין פרק לפרק טעה בוכתבתם ולטור אין דומין כי הא׳ טעה בבירור שידע שדילג כו׳ אמנם רש״י ד״ה יחזור לראש שטעה ודילג וצ״ע וע׳ פרישה ואין להאריך:

ודע דהר״מ ז״ל סובר בין פרק לפרק חוזר לואהבת היינו שיודע שסיים הפסוק כו׳ ונ״ץ רצה להשוותם ועפר״ח הסכים לר״מ ואנו אין לנו אלא דברי המחבר שוב ראיתי בפר״ח הרגיש במ״ש לרש״י והאריך יע״ש ואין להאריך בכאן בזה:

מ״ש בענין המשנה מטבע הברכות דוקא מארוכה קצרה היינו ברכה שמתחלה בשם ומלכות ולא התחיל בה או שלא סיים בשם וכן להיפוך מקצרה ארוכה אבל שינוי הנוסח יצא ויבואר אי״ה בהלכות ברכות מזה: