פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם סד:א

חוזר עמ״א הב״ח ולבוש מחולקין לב״ח אם ספק לו אם אמר שמע ישראל ממילא ודאי שלא כיון לא אמר אותו (דאין דרך לשכוח מה שאמר בכוונת הלב) דאז אף ידע שאמר ובלא כיונה מבואר בס״ג ס״ד. ובהכרח מ״ש בברכות ט״ז א׳ א״י להיכן טעה יחזור לראש (ל״ג הפרק) משמע לתחלת ק״ש היינו מואהבת וידע שאמר שמע דאל״כ מאי איריא א״י אפי׳ ידע ולא בכוונה אמר שמע חוזר לראש וגומר הפרשה והלבוש נמי סובר כן הפירוש לראש היינו ואהבת אלא דשמע אפי׳ ספק לו מסתמא אמר ומסתמא כיון ואוקי אחזקה (ובס״ג ס״ד ידע שלא כיון) ואין מתחיל כ״א ואהבת והנ״ץ התחיל ב״ח ולבוש בפירושים שוים לא בדין עא״ר. והראה לס״ג אות הו״ז בשכמל״ו לב״ח חוזר לבשכמל״ו ולבוש לואהבת חזקה כיון ולב״ח יאמר בלחש או ימתין ולאות ז׳ דכוונת הלב אין דרך לשכוח. עמ״ש באות ב׳ בספק אם כיון. עמ״ש בסוף הסימן: