פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם סג:י

בפרשה ראשונה עמ״א הביא דברי כסף משנה בשם הר״ר מנוח פ״ב מק״ש ה״ח דלא ירמוז כל הק״ש ופרשה א׳ מגונה נמי הוי יע״ש. והנה בסעי׳ ג׳ דיעמוד בפסוק א׳ וי״א עד על לבבך וכת׳ הרא״ש ז״ל (עב״י) משום לא ירמוז וזה הוי כעראי משא״כ מעל לבבך כתיב ובלכתך בדרך כו׳ והנ״ץ הקשה בס״ג לרבי יוחנן לטעמיה (ברכות י״ג ב׳) אימא משום עראי וי״ל דא״כ רק על לבבך או יאמר דא״כ פ׳ שנייה נמי כהר״ר מנוח ועמ״א אות ד׳ מ״ש י״א כל הפרשה הוא הגמי״י פ״ב מק״ש אות ה׳ שפסקו כרבי יוחנן והיינו מעראי (דפסקינן כרבא פסוק א׳ כוונה) ובהכרח פ׳ שנייה אין איסורא וא״כ נראים קצת סותרים אות זה עם האות ד׳ והבן וי״ל: