פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרלב:ב

הסכך עמ״א ל״מ בד״מ דאין חושבין השיפוע כ״א במשכו כו׳ אלא אפי׳ ד״א בצד דופן לומר ד״ע היינו כאלו הסכך הפסול נעקם לכותל וא״כ כל שיש ד״א אף בשיפוע הגג תו אין דרך להתעקם יותר קמ״ל דאפ״ה כל שאין במשך ביושר ד״א אמרי׳ ד״ע ובא״ר א׳ משמע דהבין בד״ט ולי העני נראה כמ״ש ואפשר ציין הא״ר בכוונה כך ולהכריע מדעת עצמו והבן זה ומ״ש המ״א גג ולמטה קורה אף ע״פ שאין רחב ד״ט פסול הוא מ״ה תולמ״ה לא אמרי׳ חבוט ולבוד להחמיר וצ״ע קצת וע׳ אות ח׳: