פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרל:ד

בד״א עמ״א לי ההדיוט דברי האדון ז״ל צריכין התבוננות והנה בסוכה ז׳ ב׳ בתוס׳ ד״ה סיכך פירשו בלחי טפח ומיגו שא״צ טפח שוחק ופחות מג׳ אצל הכותל רק טפח מצומצם ממש אצל כותל בשבת תוך החג דבחול מדרבנן בעינן טפח שוחק ובשבת אוקמיה אד״ת מטעם מיגו לא החמירו חז״ל להעמיד פחות מג׳ ושוחק והקשו לרש״י ז״ל במפולש לא ניתר בלחי (אבל הא ל״ק דבעי פס ד׳ לרבא כר׳ סימון דהיינו ג״כ מדרבנן ובשבת מיגו) ותירצו במבוי ג׳ מחיצות וסכך לצד הלחי יע״ש והר״ן ז״ל נמי כתוס׳ וכדבעינן למימר לקטן אי״ה באות ט׳ וז״ש הר״ן ז״ל מוכח בגמרא שמבוי שיש שלש מחיצות ולחי (עכ״פ טפח שוחק) וסיכך רחוק מדופן אמצעי לצד הלחי כשירה בחול בטפח שוחק פחות מג״ט כבס״ב ולא אמרינן דהוי כמפולש וצריך פס ד׳ בחול מדרבנן דזה מיקרי עריבן כיון שיש שלש מחיצות שלימות מחוברין ולסכך לית רק ב׳ מחיצות וטפח שוחק מ״מ לאו מפולש לגמרי הוי וזה מוכח דפריך א״ה ליתני יתירה סוכה דעלמא טפח שוחק ושבת סיכך ע״ג מבוי בלחי ואי הוי מפולש בחול איך סגי בשוחק פס ד׳ היל״ל אף בשבת מיגו ד״ת יע״ש בר״ן. ומ״ש הר״ן כמו העושה סוכה באמצע החצר ה״פ דמבוי שלש מחיצות וסיכך רחוק מג׳ לד׳ כמו באמצע החצר דהתם מפולש מיקרי אף שחצר סביב מ״מ ליכא ב׳ בסוכה דעריבן משא״כ במבוי עריבן מיקרי שלשתן יחד והב״י כמו פירושו דמיון כמו בחצר לא מיקרי מפולש ה״ה במבוי כה״ג קשה תלי תניא בדלא תניא מבוי מבואר בגמרא וחצר לא ומבוי כ״ש הוא מחצר ובאמת צ״ע חג הוא לכאורה. וסוכה עשוי׳ כמבוי שם ז׳ א׳ דר׳ סימון אמר פס ד׳ מיירי דוקא בלא חצר וסתמא אף בחצר פס ד׳ בעינן ודברי מהרש״א ז״ל בסוכה שם הקשה בא״ר ו׳ ופני יהושע שם מהר״ן והיינו אף להמ״א. ואי״ה באות ט׳ יבואר עוד: