פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם סב:א

בכל עמ״א. ועתוס׳ סוטה ג״כ א׳ ד״ה אלו וד״ה ק״ש ול״ג א׳ ד״ה ברכת המזון ויש להסתפק בלה״ק אם אין מבין אפשר דיוצא כמו מגילה הלועז אשורית יצא ושאר לשונות דוקא שמע הבנה או שמע לומר לכתחלה צריך להשמיע לאזניו מ״ה לא מדרבנן עיין מ״ש בט״ז מזה ובחידושינו הארכנו וכאן אין להאריך. והנה בר״מ פ״ב מק״ש ה״י כתב בלשון שמבינה והמחבר השמיט זה אם בכוונה אפשר לומר שמע לכתחלה צריך מ״ה להשמיע לאזניו עט״ז תרפ״ט א׳ א״כ אין הוכחה שיבין דוקא והעד בקצ״ג בטור וש״ע אין יוצא בשמיעה אם אין מבין משמע כשמברך לעצמו יוצא אע״פ שאין מבין אם לא שנחלק בלה״ק יוצא ולא בשאר לשונות כמו מגילה או דלהמחבר בק״ו תפלה ד״ת כר״מ עמ״א שם אות ב׳ א״כ י״ל קושיית תוס׳ בסוטה דלא חשיב כי אם ד״ת דקידוש היום כיון שאמר בתפלה תו הוי דרבנן (עמ״א רע׳א א׳) ותפלה חשיב במשנה בכל לשון ואד קידוש ד״ת בכלל ומש״ה השמיט המחבר זה ועדיין צ״ע ואי״ה יבואר בקצ״ג עוד בזה עסי׳ ק״א במ״א או׳ ה׳: