פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נח:ב

שיעור שעה עמ״א הנה לכאורה נץ החמה יש לו ב׳ פירושים א׳ תחלת הנץ ב׳ כשיעלה גוף השמש כו׳ ג״כ בשם נץ יקרא ולפי גירסא שיעור שעה היינו מתחלת נץ עד גוף השמש הוי שעה כמ״ש בד״מ ויתחיל ק״ש מעט זמן קודם נוף השמש כולו כפי מה שהוא אדם אם גומר ברכות וקריאת שמע ברביע שעה יתחיל רביע שעה קודם עליית גוף השמש כולה ויתפלל אם השמש כולה על הארץ. ולגירסא עישור שעה אחת היינו מעמוד השחר או משיראה חבירו ארבע אמות עד תחלת זריחת הנץ עישור שעה ויקרא אז ק״ש ויתפלל מיד בתחילת הנץ א׳ אם כן יש נפקא מינה טובא לדינא אבל המ״א מפרש דודאי תפלה מצותה עם הנץ החמת בסי׳ פ״ט הוא תחלת הנץ מיד וק״ש קודם תחלת הנץ ומאן דגרס שיעור שעה היינו מתחלת ק״ש עד שיעלה כל השמש הוא שעה ומ״ד עישור שעה הוא קודם החלת זריחת השמש. וע׳ בפ״ט במ״א אות ב׳ מע״ה עד נץ שעה וחומש שעה והיינו עד כל גוף השמש א״כ עישור שעה דכאן צ״ע וצ״ל משראה חבירו ד״א עישור שעה עד תחלת נץ מעלות השחר והאיר פני המזרח עד תחלת נץ חומש שעה ומתחלת נץ עד גוף השמש שעה נמצא מהלך מע״ה עד גוף השמש ד׳ מילין שעה וחומש ע׳ עט״ז אות ג׳ ועדיין צ״ע ולפ״ז יש שיעור מע״ה ו׳ מנוטין אז הוא זמן משיכיר חבירו ד״א ועדיין אין זה ברור וספר מנחת כהן אין כעת תחת ידי אולי אזכה לבאר במ״א. ומ״ש שהב״ח כתב שכן עיקר ט״ס וצ״ל הכ״מ פרק א׳ מק״ש: