פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נח:א

ג׳ שעות עמ״א עמ״ש בסי׳ א׳ במ״א אות ד׳ ורל״ג ד׳ צידד אי חצות לילה לעולם אחר ד׳ שעות כל שעה חלק מכ״ד מעל״ע ואי כוונתו כאן לומר דג׳ שעות בק״ש הוא זמניות הרי כתב כן הר״מ ז״ל ואי לומר דכ״ע מודים בזה ולא חשבינן לילה י״ב שעות שלימים אף בקיץ ולאחר כך מתחיל למנות היום ויהיה שעות א׳ מכ״ד במעל״ע דבקיץ זמן רב לק״ש והוכיח מתוס׳ ג׳ א׳ הקשו הא ר״א בעי בין תכלת כו׳ ומאי קושיא הא סימנא מהני לידע שנשלם הי״ב שעות של לילה ויקום ויקרא ק״ש. וכן בדוד שם ע״ב דמסיק בני מלכים עומדים בשני שעות כו׳ זאת הוכחה עמ״ש בסי׳ א׳ וכאן לא הבנתי דבריו ואי דהספק אי מנינן ג׳ שעות מע״ה או מנץ החמה כמ״ש הפר״ח כאן סוף סעיף ב׳. הנה מתוס׳ אין ראיה ומדוד יש ראיה דאי אמרת בני מלבים עומדים בג׳ שעות על היום מה שהוא לכל יום דהיינו מנץ החמה א״כ קם יותר מב׳ אשמורות עסי׳ פ״ט מע״ה עד הנץ ב׳ שעות או שעה וחצי וע׳ ברכות ט׳ ב׳ במשנה של״ג וגומרה עד הנץ. ור׳ יהושע לא קאי איכיר בין תכלת לכרתי או ללבן אלא מע״ה עד ג״ש וכן הלכה ולתפלה יבואר אי״ה בפ״ט ובאות ז׳ כאן אי״ה אי ד׳ שעות מנץ או מע״ה: