פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נה:ד

בתשעה עמ״א ותר״ץ אות כ״ד במגילה אם אשה וקטן מצטרפין וא״י הא בקמ״ג מבואר דבעינן עשרה גדולים בני חורין יע״ש מבואר קטן לא וע׳ פי״ב מתפלה ה״ג הכ״מ כ׳ מסתמא כיון דבעי עשרה כמו קדושה כו׳ יע״ש והנה ברכו נמי בעינן יו״ד עיין ר״ן במגילה וא״ר קכ״ח א׳. וש״מ לכאורה אם התחיל ברכו ויצאו אין גומרין ע׳ מ״ש באות ב׳ מזה. ויש לי קצת הרהורי דברים והנני פורטם. טומטום ואנדריניגוס אין מצטרפין ולא הוי ס״ס שמא תשעה ואשה או עבד ושמא זכר הוא כי לדידן ודאי עבד ואשה אין מצטרפין. וה״ה חצי עבד איו מצטרף עא״ר קכ״ח וקמ״ג ומלת בני חורין יורה כן. מומר לע״ז וחילול שבת או להכעיס בד״א הרי הוא כעכו״ם ואין מצטרף ובסי״א עבריין מצטרף מיירי לתיאבון הא לא״ה לא נ״ל:

כתב הפר״ח ס״א דאונן אין מצטרף וכ״כ שכנה״ג והביאו מסימן קצ״ט ס״ה אונן אין מזמנין עליו וי״ל זימן פטור אבל דבר שבקדושה אכל בי עשרה שכינתא שריא ולא גרע מישן להמחבר ומחויב בכל הל״ת עי׳ תשובת ר״צ ז״ל סימן א׳ ואי״ה יבואר עוד במקום אחר ובקצ״ט וכאן אין להאריך בזה ועמ״ש בפתיחה כוללת מדין אונן. ומסתברא ודאי דגר מצטרף למנין עשרה לכל דבר שבקדושה אע״ג דאמרינן ונקדשתי בתוך בני ישראל (ויקרא כב) ובסוכה כ״ח ב׳ בתוס׳ ד״ה לרבות דבני ישראל ממעטינן גרים אי לית ריבויא מ״מ כאן אסמכתא דהא גר כשר להיות ש״ץ כבסי׳ נ״ג סי״ט ואין סברא דלא מצטרף לעשרה ובציצת כתבנו כה״ג יע״ש בזה: