פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נה:ג

ערבית עמ״א. אפשר לדיוקא הא התפללו תפלת ח״י בלחש בעשרה אומר ח״ק וסדר קדושה וק״ש כמו בשחרית כה״ג וזה אמת ויציב ואף שח״י בלחש יחיד אומרה לא תימא דוקא דבעי עשרה הא אם התחילו ויצאו מקצתן גומרים דנגרר אחר התחלה דליתא דהא זה מוכח מתה״ד שם תפלת ח״י דערבית אין נגרר עם ק״ש ונתן טעם דב׳ מצות הן וכדבעינן למימר לקמן אי״ה ותיפוק ליה דק״ש וברכותיה יחיד אומרה ש״מ דאפ״ה אי הוי חדא מצוה גומרים א״כ ודאי התחיל ח״י בערבית בלחש בעשרה ויצאו אומרים קדיש וסדר קדושה וק״ש דעליה קאי תתקבל כו׳ כמו שחרית:

אמר הכותב ראיתי להעיר בכאן קצת בעניינים אלו. א׳ מ״ש הלבוש אם התחילו ברכו בעשרה ויצאו גומרים יראו עינינו וקדיש והטעם דכולא חדא נינהו ואע״פ שלא התחילו בברכה דברכו אברכה קאי (ע׳ א״ר נ״ד דברכו ויוצר אור באמצע פרק) א״כ ברכו לחוד התחלה אע״ג די״ל ק״ש ד״ת אין נגרר אפי׳ אחר ברכות דהוי רק דרבנן והכשר מצוה דק״ש ויש תבלין לזה ממ״ש התה״ד ט״ו דתפלה אין נגרר אחר יוצר דשחרית וערבית אע״ג דחייב לסמוך גאולה לתפלה מ״מ לא הוי התחלה דתפלה רק הכשר תפלה דמצינו תפלת חמורה כו׳ א״כ י״ל ק״ש אין נגרר עם ברכו מ״מ סיים שם שתי מצות נינהו משא״כ ברכו מיקרי שפיר התחלה דק״ש ועליה אומר קדיש או אחר ברוך ה׳ לעולם יש בו פסוקים (עמ״א נ״ד בשם לקוטי פרדס) יע״ש. ולפ״ז מ״ש אם התחילו יוצר אור גומרין הקדושה דיוצר אור (עסי׳ נ״ט ס״ג בלבוש דיחיד י״ל בניגון כקורא בתורה) אפי׳ רק התחילו ברכו לחוד ויצאו גומרין קדושה שביוצר דברכו הוי התחלה. ב׳ אם יצאו מקצתן בתפלת ח״י בשחרית במקום שנושאין כפיהם או לדידן במוסף אין נושאין כפיהם כהנים דמילתא אחריתא הוא ועוד ג״ב ד״ת ותפלה לרוב דרבנן אין בדין שנגרר כו׳ וכ״ה בירושלמי מגילה פ״ד מפורש על מתני׳ אין פורסין. והפר״ח ס״ג השיג על הג״ה בזה דכ״ש קדיש שלאחריו.שא״א וא״י דקדיש נגרר לאחר התפלה דחדא הוא וג״כ מילתא אוחרא וגם ד״ת וראיתי להגאון המפרש (ד״ד) כתב שם גומרים התפלה וקדיש אחריו יע״ש. ואם לומר ברכת כהנים אלקינו עא״ר אות ב׳ בשם כ״ג דיאמרו וע׳ קכ״א לי״א ביחיד והפוסק כן אין גוערין אותו ורשות כפי מה שירצו בזה. ודרך תחנה ובקשה הוא כדאמרן בזה. ג׳ בתורה אם התחילו ויצאו גומרין כמבואר בקמ״ג ורובא ג״כ בעינן כמ״ש הפר״ח שם ומ״מ אין אומר הפטורה בברכותיה אם לא היו י׳ בעת התחלת הפטורה כמבואר בירושלמי מגילה דלא כמשמע במ״א קמ״ג דאומר הז׳ הפטורה ועיין א״ר קכ״ח וקמ״ג א׳ ובאמת צ״ע על המ״א וי״ל מה הוא ההתחל׳ בעניינים אלו וכן נשיאות כפים התחילו גומרין כמבואר בירושלמי שם וכ״כ ז״ל ואפשר הברכה הוי התחלה ואפי׳ ברכו בב״ח כמו ברכו בערבית דהוי התחלה לומר קדיש קודם תפלת ח״י או דוקא התחיל לקרות דוקא וצ״ע:

ומ״ש בשם הלבוש הדין השני שהסכים הט״ז באות ג׳ והדין הא׳ אע״פ שהשמיטו כאן הזכירו בסי׳ ס״ט אות ד׳ דבעינן עשייה בשעת הלימוד ועליו ג״כ בכלל ואי״ה שם יבואר עוד: