פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נא:ב

קודם עמ״א. אם מהלשון דייק ליה י״ל דל״ד הוא אלא לומר אם לא סיים והוא באמצע ברכה אין עונה ומפסיק ומיהו באות ג׳ משמע דאפי׳ באמצע ברכה עונה אמן. והנה ע״פ דרך רמז י״ל העונה אמן אחר עצמו מגונה תרי טעמי או דמשמע דמסיים וחוזר ומברך והוי בור או איך יענה אחר עצמו שפירוש אמן אני מאמין ומחזק שאמת דיבר המברך אחר עצמו אין שייך זה דמסתמא אומר הוא אמת משא״כ אמן אחר בקשה שפירוש יה״ר שיאמן במהרה שאלתינו וכדומה (כמ״ש בט״ז בשם קונטרס קטן שלי) א״כ י״ל אחר עצמו ובתנאי אחר ב׳ ברכות וסיום מזה דוקא אחר בונה ירושלים סיום וגם אחר בקשה וא״כ כשסיים בשוה עם הש״ץ ב״ש שהוא הלול ושבח אין עונה אמן דאמת ומאמין שהרי בירך כן ופשיטא שאומר אמת וא״צ חיזוק והסכמה משא״כ כשהש״צ מסיים אחר כן מחזק דברי הש״ץ נ״ל. ועמ״ש באות ג׳ מזה ועב״י סי׳ נ״ט וס׳ וס״א בזה: