פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקט:יא

והוא עמ״א הנה ליבון הבערה (וי״ל מלאכה אחרת ער״מ ה״ש) אף מתוך עסי׳ תקי״ח מ״מ כל דהוי יכול מאתמול אסור אף בהבערה ומ״מ ליבון קל אין חשש אפי׳ נטרף מעי״ט דמלאכה זו צורך אוכל נפש שנותן מיד על המאכל וגם נראה כמתקן כלי בי״ט אין ניכר דליבון קל סגי ועושה לאפות בו ואמנם שתהא ניצוצות נתזין אף את״ל דמ״מ עיקר הבערה משום אוכל נפש ושרי מ״מ אסור דניכר לכל שעושה להכשיר ונראה כמתקן מנא הא א״א מעי״ט שרי בי״ט היינו לת״ח הא הלכה ואין מורים כן לרבים אע״ג דהוי רק מדרבנן לא הוי גזירה לגזירה וזהו שהראה לס״א וא״ש במרדכי שהביא הב״י דכתב מכשירין ליכא שהרי א״נ ותיקון כלי ליכא שנראה כמחמם לאפות הא ניכר להכשיר אף בו ביום עכ״פ אין מורין ועיש״ש פא״צ כ״ב ועא״ר ולמ״ש א״ש ולבוש כתב בו ביום הא מעי״ט אסור צ״ע ובמרדכי מעשה כך היה ואמנם בליבון ניצוצות אפשר להחמיר כלבוש עיש״ש שם בסימנים וצ״ע: ולהגעיל מבשר לחלב נוהגין להטריף מקודם:

שאלה אין מבטלין איסור לכתחלה אי האיסור דיעבד שרי אי גזור לכתחלה ולכאורה אין מגעילין בי״ט והא יצויר באב״י כף טריפה תוחב במים בקדירה שיש ס׳ ודאין ניכר שיאמר להגיס המלח ומים ונהי מבב״ח אין ראיה עי״ד צ״ד דאין מגעילין כו׳ אבל כה״ג יצויר בנטרף חצי כף כאמור וי״ל דאה״נ דיצויר ואין להאריך ועי״ד: