פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקז:ג

ומבטלן עמ״א עולת שבת הקשה דברי המחבר מכאן לתרע״ז ובטור שם מבואר דבשמן מיקרי איסור בעין. ועי״ד צ״ט ולקמן תרע״ז י״ב. וב״ק ק״א ב׳ עצים דמשחן יע״ש והקשה מתוס׳ פסחים ה׳ א׳ ד״ה ואומר ועסי׳ תמ״ו אות ג׳ אע״ג לדידן מתוך דמי לנו״נ כו׳ א״כ איך מדליק בי״ט (וי״ל מבער לצורך מצוה מימעטו מלכם ולא לגבוה משא״כ כל שמסיק לאפות אח״כ י״ל שרי) וצ״ע קצת ועסי׳ שכ״ה ט׳ ועיין אות ב׳ וביש״ש ז׳ הפירוש בגמ׳ מבטלין איסור אי קאי אטלטול או אהנאה אח״כ ועמ״ש בי״ד בספרי בזה באורך בעזה״י. וברע״ו ס״א אפשר באות ד׳ עצי ישראל דמוקצה הם (בש״ג אין הכן) אפ״ה א״צ לצאת רק להשתמש להדיא אסור הא נהנה שרי יע״ש באות ה׳. עסי׳ תק״ח אות י״ב מוקצה אסור ליהנות עמ״ש בשכ״ה מזה: